Hypoglycemia

שיעור נמוך יותר של היפוגליקמיה עם IDegLira (זולטופיי) לעומת אינסולין glargin, ללא תלות בשעת נטילת הטיפול או בהגדרת ההיפוגליקמיה במטופלים עם סכרת סוג 2 (מתוך ה- EASD)


מאת ד”ר אלינור מוסרי-בריסקין

אינסולין degludec/liraglutide (IDegLira, זולטופיי) הינו אינסולין חד יומי עם יחס קבוע של אינסולין degludec ( טרגלודק) ואגוניסט הרצפטור ל- GLP-1 liraglutide (ויקטוזה).

מחקר DUAL V היה מחקר רנדומלי בתווית פתוחה, אשר ארך 26 שבועות, במטופלים עם סכרת סוג 2 אשר לא הייתה מאוזנת תחת טיפול באינסולין IGlar U100 (לנטוס) במינונים של 20-50 יחידות ביום. המטופלים חולקו לטיפול ב IDegLira (זולטופיי) (n=278) והמשך טיפול באינסולין IGlar (לנטוס) במינונים עולים. המינון המקסימלי של IDegLira היה 50 יחידות (50 יחידות IDeg ו- 1.8מ”ג של Liraglutide). לאינסולין IGlar לא היה מינון מקסימלי.

נוכחות היפוגליקמיה יכולה להיות מושפעת טכנית מהגדרת ערך ההיפוגליקמיה בה משתמשים. ישנן הגדרות שונות המקובלות בספרות. במחקר DUAL V ההגדרה בה השתמשו הייתה רמת גלוקוז בדם של < 3.1mmol,) 56 mg/dl ) ואו חוסר יכולת לטיפול עצמי ,והיפוגליקמיה לילית הוגדרה כמי שהתרחשה בין שעות 00:01-05:59.

מטרת אנליזה post hoc זו הייתה לבדוק האם שיעורי ההיפוגליקמיה הנמוכים יותר עם הטיפול ב- IDegLira במחקר זה היו בלתי קשורים להגדרת ההיפוגליקמיה בה השתמשו, ולזמן מתן התרופה. (מנוסח לא ברור)

החוקרים מציינים זזמן מתן התרופה הוגדר כ- AM (00:00-11:59) או PM (12:00-23:59). אירועי ההיפוגליקמיה הסתמכו על הגדרות שונות המקובלות בספרות.

לאחר 26 שבועות, הייתה ירידה ב- HbA1C של 1.8% במטופלים שטופלו ב IDegLira, וירידה של 1.13% במטופלים שטופלו באינסולין IGlar. (p<0.001).

רמת הגלוקוז הממוצעת בדם היתה 6.1mmol/L (110מ”ג/ד”ל) עבור IDegLira ו 6.1mmol/L (110 מ”ג/ד”ל) עבור IGlar (p=0.96).

על פי ההגדרות הראשוניות של היפוגליקמיה, רמות ההיפוגליקמיה היו משמעותית נמוכות יותר עבור IDegLira מאשר אינסולין IGlar: 2.23 מקרים לעומת 5.05 מקרים לשנת חשיפה, ו- 0.22 לעומת 1.23 מקרים לשנת חשיפה, להיפוגליקמיה לילית.

מתוך 557 המטופלים, שעת מתן הטיפול היתה AM עבור 152 מטופלים, ו- PM עבור 405 מטופלים. שיעור ההיפוגליקמיות היה נמוך יותר משמעותית בטיפול ב IDegLira לעומת אינסולין IGlar, הן עבור שעות מתן התרופה השונות, הן ביום והן בלילה: 2.18 לעומת 6.86 אירועים לשנת חשיפה במתן AM (p=0.006), 2.26 לעומת 4.59 במתן PM (p<0.001), 0.22 לעומת 1.67 אירועי היפוגליקמיה לילית לשנת חשיפה במתן AM, 0.23 לעומת 1.12 אירועי היפוגליקמיה לילית לשנת חשיפה במתן PM.

גם אירועי היפוגליקמיה סימפטומית היו משמעותית פחותים בטיפול ב IDegLira לעומת IGlar (1.56 לעומת 3.75 אירועים לשנת חשיפה, p<0.0001).

הסיכון להיפוגליקמיה בהתאם להגדרות ADA גם הייתה פחותה בקבוצת ה- IDegLira (8.03 לעומת 15.63 מקרים לשנת חשיפה).

גם אירועי היפוגליקמיה לילית גם היו פחותים (p<0.0001): פחות אירועי היפוגליקמיה לילית סימפטומטית, פחות אירועי היפוגליקמיה סימפטומטית מתועדת ע”פ הגדרות ADA, פחות אירועי היפוגליקמיה מתועדים בשעות 21:59-05:59, ופחות אירועי היפוגליקמיה מתועדים בשעות 00:01-07:59.

מסקנת האנליזה היא שישנם פחות אירועי היפוגליקמיה מתועדות ביום ובלילה עם טיפול ב-IDegLira לעומת IGlarU100. זאת על אף ערכי HbA1C נמוכים יותר עם טיפול ב IDegLira בסוף המחקר, וכן, ללא תלות בהגדרות ההיפוגליקמיה בהם השתמשו, וללא תלות בשעת מתן התרופה.

EASD 2016

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך