Hypoglycemia

ניטור סוכר רציף במתבגרים, מבוגרים צעירים וקשישים עם סוכרת מסוג 1 – סקירת עדכון מ-JAMA

פיתוח טכנולוגיית ניטור סוכר רציף (Continuous Glucose Monitoring, או CGM) הוביל למהפכה בתחום הטיפול האמבולטורי בסוכרת במהלך העשור האחרון. מכשיר ניטור סוכר רציף כולל חיישן המודד באופן רציף את הסוכר ושולח את הנתונים באופן אל-חוטי למסך תצוגה. ניטור סוכר רציף מציע ניטור סוכר בדם בזמן-אמת עם התראות באשר למגמות רמות הסוכר בדם והפחתת הצורך במדידות סוכר באצבע כמעקב אחר חולי סוכרת.

מחקרים להערכת מד סוכר רציף הדגימו שיפור באיזון הגליקמי במבוגרים ובילדים עם סוכרת מסוג 1 ודמיון לגלוקומטרים של ניטור עצמי הבודקים את רמות סוכר בדם. בשילוב עם התקדמות בטכנולוגיית מד סוכר רציף לשיפור הדיוק ונוחות השימוש, הפך מד סוכר רציף לכלי חיוני לניהול רמות הסוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 1.

אעפ”י כן, היקף השימוש במד סוכר רציף נותר נמוך מהצפוי. מחקר מארצות הברית מצא כי 38% מהילדים, מתבגרים ומבוגרים עם סוכרת מסוג 1 השתמשו במד סוכר רציף בשנת 2018, כאשר מרבית המשתמשים בטכנולוגיה זו היו מתחת לגיל 13 שנים או בני 26-50 שנים. השימוש במד-סוכר רציף מוגבל לשתי האוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר מתבגרים/מבוגרים צעירים וקשישים בהן למד סוכר רציף תועלת ייחודית. בכתב העת JAMA פורסמו לאחרונה שני מחקרים קליניים המעידים על היעילות של מד סוכר רציף בשתי אוכלוסיות אלו של חולים בסיכון גבוה עם סוכרת מסוג 1.

תקופות גיל ההתבגרות ובגרות צעירה (גיל 13-24 שנים) הן שלבי התפתחות מיוחדים עם העברת האחריות לניהול-עצמי של המחלה מבני המשפחה לחולה. כתוצאה מכך, ריכוזי המוגלובין מסוכרר מגיעים לערכים הגבוהים ביותר בקרב המתבגרים והמבוגרים הצעירים וגם זו התקופה שבה שיעור האשפוזים הוא הגבוה ביותר בכל קבוצות הגיל של חולים עם סוכרת מסוג 1. השימוש במד-סוכר רציף בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים מספק נתוני סוכר בזמן-אמת הנדרשים להבנת השינויים התדירים ברמות הסוכר בדם בכל קבוצת גיל ומספק הזדמנות לתיקון מוקדם ולעיתים קרובות. עם זה, שיעור השימוש במד סוכר רציף נותרו נמוכים בקבוצות גיל האלו.

במטרה לקבוע אם מד סוכר רציף עשוי להביא לשיפור איזון גליקמי במתבגרים ומבוגרים צעירים (גיל 14-24 שנים), חוקרים השלימו מחקר אקראי להשוואת השפעות מד סוכר רציף (74 חולים) לעומת ניטור סוכר סטנדרטי (79 חולים) במתבגרים ומבוגרים צעירים (גיל ממוצע של 17 שנים) עם סוכרת מסוג 1, אשר טופלו במרפאות סוכרת ילדים ברחבי ארצות הברית. התוצא העיקרי היה השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר 26 שבועות. ממצאי המחקר העידו על שיפור בהמוגלובין מסוכרר בקבוצת השימוש במד סוכר רציף (מ-8.9% בתחילת המחקר ל-8.5% לאחר 26 שבועות), בהשוואה לשימוש במד סוכר סטנדרטי (8.9% בתחילת המחקר ולאחר 26 שבועות). עוד דיווחו החוקרים כי משך הזמן בטווח הסוכר הרצוי (70-180 מ”ג/ד”ל) השתפר משמעותית עם מד סוכר רציף, אם כי אירועי היפוגליקמיה חמורה תועדו בשתי הקבוצות. החולים דיווחו על שביעות רצון מוגברת מבדיקות סוכר בקבוצת המטופלים שהשתמשו במד סוכר רציף, בהשוואה לאלו בהם מדידת הסוכר נערכה באופן סטנדרטי, אך לא תועדו הבדלים במצוקה על-רקע סוכרת, בטחון בנוגע לאירועי היפוגליקמיה, או איכות שינה.

במחקר זה, רק 68% מהמשתתפים השתמשו במד סוכר רציף בהיקף הזמן המומלץ (לפחות 5 ימים בשבוע) עד תום המחקר, ממצא אשר ייתכן שהחליש את היקף השפעת השימוש במד סוכר רציף, אך ייתכן כי גם משקף את מציאות השימוש במד סוכר רציף באוכלוסיה זו. אעפ”י כן, השיפור הגליקמי המתון הנ”ל מעודד מאחר ותועד עם שימוש תת-אופטימאלי במד סוכר רציף. מודלים חדשים של מדי סוכר רציף, אשר אינם דורשים כיול עם בדיקת סוכר באצבע, זמינים כיום לשימוש מסחרי ועשויים להוביל לשיפור האיזון הגליקמי עוד מעבר להיקף השיפור שתועד במחקר הנ”ל. השימוש במד סוכר רציף בטווח הארוך עשוי למנוע סיבוכי סוכרת בשלב מאוחר.

במטופלים מעל גיל 60 שנים עם סוכרת מסוג 1 קיים סיכון מוגבר לחוסר-מודעות להיפוגליקמיה עקב ליקוי קוגניטיבי או דמנציה ונוירופתיה אוטונומית כתוצאה מסוכרת ממושכת. חולים מבוגרים מועדים יותר מצעירים לאירועי היפוגליקמיה חמורה, אשר מצידה תורמת לדמנציה, סיכון לנפילות, שונות במדידות הסוכר בדם ותמותה.

במטרה לקבוע אם מד סוכר רציף עשוי להפחית היארעות היפוגליקמיה, חוקרים השלימו מחקר אקראי להשוואת השפעות מד סוכר רציף (103 חולים) אל מול מדידות סוכר סטנדרטיות (100 חולים) במטופלים מבוגרים (גיל חציוני של 68 שנים) עם סוכרת מסוג 1, אשר טופלו ב-22 מרכזי סוכרת ברחבי ארצות הברית. התוצא העיקרי היה ירידה באירועי היפוגליקמיה לאורך 6 חודשים. מהנתונים עלה כי חציון הזמן עם מדידות סוכר בטווח היפוגליקמיה ירד מ-73 דקות ל-39 דקות ביום עם שימוש במד סוכר רציף, בהשוואה לחציון זמן שנותר ללא שינוי בקבוצת מדידת סוכר סטנדרטית. בנוסף, חציון משך הזמן עם רמות סוכר בדם בטווח היפוגליקמיה חמורה (מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל) הגיע ליעד לפי ההנחיות הבינלאומיות (פחות מ-14 דקות/יום בקשישים), אם כי סך משך הזמן מתחת לטווח היעד נותר מעל הסף המומלץ (מדידת סוכר מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל תועדה במשך 39 דקות ביום).

הירידה במשך הזמן בטווח היפוגליקמיה תועדה במקביל לירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר (הבדל מתוקן בין הקבוצות של 0.3%-) בנוסף, בקבוצת המטופלים במד סוכר רציף תועד אירוע היפוגליקמיה חמור אחד בלבד (מדידת סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל), בעוד שעם מדידת סוכר בדם באופן סטנדרטי תועדו 10 אירועי היפוגליקמיה חמורה, כאשר 5 מהם כללו פרכוס או אובדן הכרה. לא תועדו הבדלים בליקוי קוגניטיבי, רמת השכלה, או גיל וכן למד סוכר רציף לא הייתה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי, חוסר מודעות להיפוגליקמיה, או איכות חיים.

למרות ששיעורי היפוגליקמיה היו נמוכים בתחילת המחקר בשתי הקבוצות והירידה באירועי היפוגליקמיה עד תום המחקר הייתה מתונה, מהמחקר עלו מספר שיקולים מרכזיים בכל הנוגע לטיפול בקשישים עם סוכרת מסוג 1 בעתיד. מד סוכר רציף הפחית את משך הזמן שבו מדידות סוכר היו בטווח היפוגליקמיה חמורה, עובדה לה יתרונות מבחינת היקף השימוש בשירותי בריאות, תמותה, תחלואה ויתרונות כלכליים.

טכנולוגיית מד סוכר רציף התקדמה משמעותית בשנים האחרונות והרחיבה את יכולת הטיפול בילדים ומבוגרים עם סוכרת מסוג 1. שני המחקרים שפורסמו בכתב העת JAMA מעידים על התועלת של מד סוכר רציף באוכלוסיות בסיכון גבוה לסיבוכים. יחדיו, הנתונים תומכים בשימוש במד סוכר רציף כמרכיב חשוב בטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 1. עם זאת, ישנם מספר מכשולים לשימוש נרחב במד סוכר רציף, כולל מגבלות זכאות מצד חברות ביטוח ועלויות, מחסור בצוותים רפואיים והעדר הכשרה או תמיכה מספקת ברופאי משפחה לשימוש במדי סוכר רציפים.

לאור הצפי לזמינות מערכות לבלב מלאכותיות לשימוש מסחרי, מדי סוכר רציפים מהווים מקור תקווה לחולים עם סוכרת מסוג 1 ולצוותים המטפלים בהם. דרושים מאמצים נוספים כדי  להתגבר על המכשולים הקיימים ולהבטיח גישה זמינה יותר לטכנולוגיה זו.


JAMA June 16, 2020 Volume 323, Number 23

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים