IBD

ביופסיית נוזל מהווה אמצעי יעיל במעקב אחר סרטן כבד (Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק        

מחקר חדש שפורסם ב-Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology הראה כי ביופסיית נוזל במהלכה מבוצע איתור ותיאור של circulating tumor DNA (ctDNA) היא כלי משמעותי למעקב אחר קרצינומה הפטוצלולרית (HCC), בייחוד לטובת ניטור התקדמות.

מכיוון שיש מעט אפשרויות טיפול לסרטן כבד בשלב מתקדם, החיפוש אחר אמצעים לא פולשניים לאיתור סרטן הכבד לפני התקדמותו מהווה מטרה משמעותית. כריתת כבד היא הטיפול העיקרי ב-HCC, אך שיעור ההישנות גבוה. גילוי מוקדם מגביר את היכולת לזהות תרופות ממוקדות רלוונטיות ומסייע לחזות את תגובת המטופל. קיים עניין הולך וגובר ב-DNA חופשי מתאים במחזור הדם (cfDNA) כמו גם ב-ctDNA – שניהם מהווים חלק מאסטרטגיות מבטיחות לבדיקת DNA במחזור הדם. יחד עם סמנים ביולוגיים אחרים, הם מרכיבים את ה-liquid biopsy. ניתן לזהות HCC באופן לא פולשני על ידי זיהוי בפלסמה של ctDNA המשתחרר מתאי סרטן גוססים. הזיהוי תלוי בקביעה אם ל- ctDNAקיימים אותם שינויים מולקולריים כמו גידול המקור. cfDNA כולל DNA גנומי משבטים שונים של גידולים או גידולים מאתרים שונים בגוף המטופל. יש לציין כי חסמים לשימוש קליני נרחב בביופסיה נוזלית כוללים חוסר סטנדרטיזציה של תהליך האיסוף. הנהלים שונים בין מערכות הבריאות לגבי כמה דם יש לאסוף, באילו צינורות יש להשתמש לאיסוף וכיצד יש לאחסן ולשלוח דגימות.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שחלק מההיבטים של ביופסיה נוזלית עם cfDNA/ctDNA עדיין זקוקים לחקירה נוספת. לדוגמה, יש לזהות את ההשפעות של וסקולריזציה של הגידול, אגרסיביות הגידול, פעילות מטבולית ומנגנון מוות תאי על הדינמיקה של ctDNA בזרם הדם. בנוסף, עדיין לא ברור כיצד cfDNA משתחרר לזרם הדם, ו-cfDNA המשתחרר באופן פעיל מהגידול עשוי לייצג מסר שונה מ-cfDNA המשוחרר באופן פסיבי מתא גוסס בעת הטיפול. הראשון מייצג תאים עמידים לטיפול ואילו השני מייצג תאים המגיבים לטיפול. יתרה מכך, קשה לזהות מוטציה ב-ctDNA בסרטן בשלב מוקדם כאשר קיים עומס גידול נמוך יחסית.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב- Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות של תיקון בקע מפשעתי לפני שחרור מיחידת טיפול […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

  • הפרופיל הגנטי עשוי להשפיע על הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום משנית להרגלי התזונה (JAMA Netw Open)

    הפרופיל הגנטי עשוי להשפיע על הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום משנית להרגלי התזונה (JAMA Netw Open)

    ממחקר רחב-גנום חדש עולה כי וריאנטים גנטיים ומסלולים ביולוגיים אפשריים עשויים להשפיע על הקשר בין הרגלי התזונה ובין הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים אודות 4,686 חולים עם סרטן מעי גס ורקטום ו-14,058 ביקרות תואמות ממדגם UK Biobank. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה