הקדמה הרפואית והופעתן של שיטות טיפול חדשניות כמו האימונותרפיה והטיפול מוכוון המטרה הביאו למהפכה של ממש בטיפול בסרטן הריאה, וכעת המאמץ הוא למצוא מענה טוב יותר גם למי שמחלתו לא הגיבה לטיפול הראשון ונזקק לטקטיקת טיפול שונה. תוצאות המחקרים מראות שיש עדיין מקום לאופטימיות.

סרטן הריאה הוא גורם התמותה מספר אחד מבין מחלות הסרטן בעולם המערבי, והסיבה לכך היא שלרוב האבחון מתבצע בשלב מאוחר כשהמחלה גרורתית ואין לה מרפא. מטרת הטיפול במחלה היא הארכת חיים ושיפור איכות החיים, אך מחלת הסרטן כוללת כמה סוגים של מחלה ולכל אחד מהם יש לתפור חליפת טיפול שונה.

בסרטן הריאה שתי קבוצות עיקריות סרטן הריאה מסוג תאים קטנים (SCLC) וסרטן הריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC); האחרון מאפיין 85% מהמטופלים ויותר ממחצית מהמטופלים בקבוצה זו חולים בתת-סוג של המחלה הנקרא אדנוקרצינומה, הנפוץ ביותר מבין תת-סוגי סרטן הריאה.

היום ישנם כמה וכמה טיפולים מכווני מטרה המותאמים למוטציות שונות של המחלה, ובירור מולקולרי המתבצע לאחר האבחון יכול להצביע על מוטציה כזו או אחרת. אך מוטציות אלו מאפיינות רק כ-20% מהחולים, ועבור יתר החולים עומדות לרשותנו הכימותרפיה והאימונותרפיה. בעבר היה נהוג לטפל בטיפולים אלו בנפרד, אך השילוב בין כימותרפיה ואימונותרפיה הראה את שיעורי התגובה הטובים ביותר ומשך ההישרדות הממושך ביותר. הטיפול המשולב הוא הטיפול המומלץ ביותר כיום בקו הטיפול הראשון על פי כל הקווים המנחים הבינ”ל, וזהו גם הטיפול המקובל אצלנו בישראל. אלו לכאורה חדשות טובות, אך השילוב הזה מעמיד את החולים שלא הגיבו לטיפול זה בלי כל טיפול סטנדרטי לקו השני.

לפני הופעת התרופות האימונותרפיות, היה נהוג לטפל בקו שני בטיפול כימותרפי ותיק בשם טקסוטר, וכבר אז נעשו כמה מחקרים לשילוב הטיפול הזה עם תרופות הנקראות ‘מעכבי אנגיוגנזה’ כמו נינטדניב ורמוסירומאב. תרופות אלו אמורות למנוע מהסרטן להתקדם ולהתפתח דרך עיכוב יצירת כלי דם חדשים שאינם תקינים. הגידול הסרטני מייצר כלי דם אלו באופן פתולוגי והם מספקים לו חמצן ואבני בניין. המחקרים מצאו כי השילוב בין טקסוטר למעכבי אנגיוגנזה במטופלים עם אדנוקרצינומה הביא לשיפור משמעותי בשיעור התגובה וההישרדות בהשוואה לטקסוטר לבדו. השיפור היה משמעותי במיוחד בקרב קבוצת המטופלים שמוצאם ממדינות אירופה, ובקרב קבוצת המטופלים שמחלתם התקדמה במהירות תחת טיפול קו ראשון.

היום, בשל המחסור בטיפול סטנדרטי לקו השני בעולם כולו, שוב אנו חוזרים לטיפול בטקסוטר, והפעם המחקרים בוחנים את השילוב של טקסוטר עם נינטדניב בקו הטיפול השני אחרי כישלון טיפול בכימותרפיה ואימונותרפיה. תוצאות ראשוניות של גישה זו הוצגו במחקר ‘ורגדו’, שהראה שיעורי תגובה גבוהים שעומדים על 58% וזמן חציוני של כ-5.5 חודשים עד להתקדמות המחלה בשילוב טקסוטר וננטדניב לאחר שהמחלה התקדמה תחת טיפול בכימותרפיה ואימונותרפיה.

בעולם מתקיימים עוד מחקרים הבוחנים שילוב של טיפולים חדשים וישנים לטיפול בחולי סרטן הריאה שמחלתם התקדמה וזקוקים לקו הטיפול השני, אך עד כה הטיפול שהוכח כמאריך חיים ובעל שיעורי תגובה טובים בסכמת הטיפול החדשה הכוללת קו ראשון של כימותרפיה ואימונותרפיה הוא השילוב בין טקסוטר ונינטדניב. 

הטיפול בסרטן ריאה עבר בעשור האחרון מהפך משמעותי ולשמחתנו הטיפולים החדשים מאפשרים לנו להעניק כמעט לכל מטופל טיפול אפקטיבי. גם כאשר קו הטיפול הראשון לא צלח, עומדים לרשותנו טיפולים שונים שיכולים לתת לחולה מענה טוב ולהאריך את חייו.

הכותבת היא ד”ר מור מושקוביץ, רופאה בכירה השרות לגידולי ריאה במכון האונקולוגי ברמב?ם

Gandhi L et al. N Engl J Med. 2018 May 31;378(22):2078-2092.

Planchard D. et al. Ann Oncol (2018) 29 (suppl 4): iv192iv237

Reck M. et al. Lancet Oncol. 2014 Feb;15(2):143-55.

Gottfried M. et al. Target Oncol. 2017 Aug;12(4):475-48