על פי ממצאיו של מחקר חדש כאשר מזהים בבדיקת intravascular ultrasound (IVUS) התעבות של שכבת האינטימה בעורקים הקורונרים, תוך שנה מהשתלת לב, הדבר קשור בתוצאות גרועות של ההשתלה ובסיכון מוגבר לוסקולופתיה בלב המושתל.
החוקרים עקבו אחרי 125 מושתלי לב במשך 5 שנים. כל חולה עבר בדיקת IVUS מיד לאחר ההשתלה ושנה לאחר מכן. החוקרים בדקו את האיזור בעורק ה- left anterior descending בו חלה העלייה הגדולה ביותר בעובי האינטימה וחילקו את החולים לשתי קבוצות. בראשונה ההבדל עמד על יותר מ-0.5 מ”מ ובשניה ההבדל היה נמוך יותר.
החוקרים מצאו שבקרב החולים שבהם השינוי בעובי האינטימה לאחר שנה היה גדול מ-0.5 מ”מ היו שיעורי תמותה ודחיית שתל גבוהים יותר מאשר בקבוצה השניה. בנוסף, שני שליש מהחולים בקבוצה שסבלה מעיבוי של האינטימה הדגימה גם אי סדירות אנגיוגרפית של העורקים לעומת שליש בלבד מהחולים ללא עיבוי של האינטימה.
החוקרים דיווחו גם על אסוציאציה בין התעבות האינטימה לארועים לבבים שלא הסתיימו במוות.
במחקר נוסף מצאו החוקרים הבדל בהתעבות האינטימה בחולים שקיבלו טיפולים שונים, בעוד שבקרב חולים שטופלו באמצעות mycophenolate mofetil (MMF) שיעור המקרים בהם נצפתה עלייה בעובי האינטימה ביותר מ-0.3 מ”מ היה 23%, בחולים אשר טופלו ב- azathioprine (AZA) השיעור עמד על 43%. גם שיעורי ההשרדות לאחר 3 שנים היו גבוהים יותר בחולים שטופלו ב-MMF לעומת אלו שקיבלו AZA.
אחד הכותבים ציין לסיכום שלמרות שהמחקר הדגים את הקשר בין עובי האינטימה לתוצאה, אין זה אומר שבהכרח טיפול ישנה את התוצאות.
ISHLT 24th Annual Meeting: Abstract 27. Presented April 22, 2004
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!