במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מיופתיה דלקתית אידיופטית (Idiopathic Inflammatory Myopathy), טיפול בתרופות לדיכוי חיסוני לווה בסיכון מופחת משמעותית להתלקחות מחלה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשל השכיחות הנמוכה של מיופתיה דלקתית אידיופטית, אין מידע רב אודות גורמים הקשורים בסיכון מוגבר להתלקחות המחלה הדלקתית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון להישנות מיופתיה דלקתית אידיופטית.
מדגם המחקר כלל חולים עם אבחנה חדשה של מיופתיה דלקתית אידיופטית שעברו ביופסיית שריר בין 2000-2017. התלקחות מיופתיה דלקתית הוגדרה כהישנות ביטויים עוריים או ביטויים בשריר עם עליה של לפחות 50% במינון גלוקוקורטיקואידים לאחר השגת שלב עם מינון נמוך של גלוקוקורטיקואידים עם שיפור קליני משמעותי. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הגורמים שנקשרו עם התלקחות מיופתיה.
מבין 105 חולים עם מיופתיה דלקתית אידיופטית, התלקחות מחלה תועדה ב-65 חולים (62%). טיטר נוגדני ANA היה גבוה יותר בחולים עם התלקחות מחלה, בהשוואה לאלו ללא התלקחות המחלה הדלקתית (P=0.033).
מניתוח רב-משתני עלה קשר מובהק סטטיסטית בין התלקחות מיופתיה דלקתית אידיופטית ובין מאפיינים היסטופתולוגיים התואמים למיופתיה דלקתית אידיופטית (יחס סיכון של 1.69, רווח בר-סמך 95% של 1.01-2.83) ושימוש במדכאי חיסון לפני ההתלקחות (יחס סיכון של 0.50, רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.86). הכפלת טיטר נוגדני ANA גם נקשרה עם סיכון מוגבר להתלקחות מיופתיה דלקתית, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית (יחס סיכון של 1.13, p=0.052).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול במדכאי חיסון במהלך הפחתת טיפול בגלוקוקורטיקואידים ומתן טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת להתלקחות מיופתיה דלקתית אידיופטית. גם במקרים פחות חמורים, טיפול במדכאי חיסון עשוי לשמש כאפשרות טובה לטיפול בחולים עם מיופתיה דלקתית אידיופטית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!