Infertility

האם ל-Minocycline יש השפעה על ייצור הזרע? (מתוך כנס ה-AAD)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי ה-68 של ה- American Academy of Dermatology (AAD), עולה כי לטיפול בן 3 חודשים ב- Minocycline Hydrochloride לא נמצאה השפעה על ייצור הזרע.

החוקרים מציינים כי בעבר עלה חשש ש-Minocycline עלול לפגוע בייצור הזרע. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של טיפול ב-Minocycline בשחרור מושהה על מדדים שונים של ייצור הזרע באדם.

זהו מחקר אקראי מבוקר שכלל 180 גברים בריאים. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לטיפול ב-Minocycline בשחרור מושהה במינון 1 מ”ג/ק”ג למשך 12 שבועות (n=91), או לפלסבו (n=89). הם מסבירים כי הטיפול ניתן למשך 12 שבועות שכן זהו פרק הזמן המומלץ לטיפול בתרופה, והוא ארוך יותר ממחזור ייצור הזרע באדם, אשר נמשך 75 ימים. משתתפי המחקר עברו בדיקות זרע ובדיקות דם בעת ההצטרפות וכן בשבועות 12, 16, 20 ו-24 למחקר. המעקב המעבדתי כלל מדידת רמות FSH וטסטוסטרון, תפקודי תריס ונוגדנים מסוג Antinuclear antibodies, ובנוסף עברו המשתתפים בדיקה גופנית בעת ההצטרפות ובשבועות 4 ו-12 למחקר.

החוקרים מדווחים כי 145 משתתפים השלימו את המחקר, 72 משתתפים בקבוצת ה-Minocycline ו-73 משתתפים בקבוצת הפלסבו. מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות במספר הגברים שסבלו מירידה של 50% בריכוז הזרע, ירידה של 50% בתנועתיות הזרע, וירידה של 20% במורפולוגית הזרע התקינה.

החוקרים מפרטים כי 11.1% מהגברים בקבוצת ה-Minocycline סבלו מירידה של 50% בריכוז הזרע, בהשוואה ל-11% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו. בקבוצת ה-Minocycline לא נמצאו גברים עם ירידה של 50% בתנועתיות הזרע, לעומת 1.4% מהגברים בקבוצת הפלסבו, ו-28% מהגברים בקבוצת ה-Minocycline סבלו מירידה של 20% במורפולוגית הזרע התקינה, לעומת 32.9% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו. החוקרים מוסיפים כי גם בבדיקות הזרע שנערכו בשבועות 16, 20 ו-24 למחקר לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

בנוסף, לא נמצא הבדל מובהק ברמות ה-FSH והטסטוסטרון הממוצעות בין 2 הקבוצות.

33 משתתפים בקבוצת ה-Minocycline (36.3%) דיווחו על תופעות לוואי, לעומת 27 משתתפים בקבוצת הפלסבו (30.3%).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי טיפול בן 12 שבועות ב-Minocycline בשחרור מושהה אינו משפיע על ייצור הזרע או על רמות ה-FSH והטסטוסטרון בדם.

מתוך הכנס 68th Annual Meeting of the American Academy of Dermatology (AAD).

לידיעה ב-DocGuide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך