בהרצאתו בכנס התכנית הלאומית לסוכרת, שהתקיים בת”א ב-28/6 , הציג ד”ר רועי אלדור, מנהל היחידה לסוכרת, המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ולחץ דם, המרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי, את החדשות והחדשנות בטיפול באינסולין בזאלי.
את ההרצאה פתח ד”ר אלדור בנתון לפיו 48% מהמטופלים (ישראל, מכבי) המקבלים אינסולין בזאלי אינם מגיעים לאיזון גליקמי (A1C מעל 8%) . הסיבה לנתון מאכזב זה הוא בעיקר בשל החשש מהיפוגליקמיות. דרגת הפחד של המטופלים מהיפוגליקמיה היא באותה רמה כמו פחד מעיוורון…את הנתון הזה אפשר להבין על רקע המידע באשר לקשר בין היפוגליקמיות חמורות לסיבוכים מסכני חיים.
הפתרון אינסולין בזאלי מושלם.. אותו מגדיר ד”ר אלדור ביכולת איזון טובה, צפוי, גמיש ונוח, ועם סיכון נמוך להיפוגליקמיות, והמשמעות היא שהאינסולין הזה צריך להיות עם עוצמה קבועה, ואריאביליות נמוכה, זמן מחצית חיים ארוך ויעיל בהפחתת רמות סוכר בדם .
מולקולת הדגלודק (טרגלודק ) של חברת נובו נורדיסק תוכננה בכדי לענות על הקריטריונים של אותו אינסולין מושלם, מסביר ד”ר אלדור תוך שהוא מציג את מבנה המולקולה ומנגנון הפעולה.
כתוצאה מכך, כאשר משווים את הפרמטרים השונים לגלארג’ין (לנטוס) שהוא האינסולין הבזאלי הנמצא בשימוש הרב ביותר כיום, רואים שזמן מחצית החיים יותר מכפול (25.4 שעות לעומת 12.1 שעות), וכתוצאה מכך יציבות ארוכת שעות לאורך היממה, וגם גמישות טיפולית רבה (כלומר גם כאשר טיפלו בשעות שונות ביממה נשמרה היציבות הגליקמית) . גם השונות היומית של רמות הסוכר הרבה יותר נמוכה בדגלודק.
בהשוואה לגלארג’ין U300 (טוג’או) מסביר ד”ר אלדור שהפוטנטיות של גלארג’ין U300 הייתה נמוכה יותר ב-30% מזו של דגלודק.
מבחינה קלינית, מחקרי ה-SWITCH שנעשו גם בחולי סוכרת סוג 1 וגם סוג 2 במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה להיפוגליקמיות נמצא שהסיכון להיפוגליקמיות , היפוקגליקמיות חמורות והיפוגליקמיות ליליות היה נמוך משמעותית יותר בטיפול בדגלודק בהשוואה לגלרג’ין, כאשר לא היו הבדלים כצפוי ב-AIC .
מבחינת בטיחות קרדיווסקולרית מחקר ה-DEVOTE הדגים בטיחות קרדיווסקולרית דומה לזו של גלרג’ין (ד”ר אלדור מציין שהייתה נטייה לירידה לא מובהקת באירועים הקרדיווסקולריים תחת דגלודק ) , אך מאידך דווח על ירידה מובהקת ב-40% באירועים היפוגליקמיים חמורים תחת דגלודק בהשוואה לגלארג’ין., לרבות ירידה משמעותית באירועים היפוגליקמיים ליליים.
גם נתוני “עולם אמיתי” שלדעת ד”ר אלדור יש להם משמעות חשובה ביותר, הראו מגמות דומות של ירידה בהיפוגליקמיות תחת טיפול בדגלודק. ד”ר אלדור הדגיש במיוחד עבודה שנעשתה בישראל , במכבי, ממנה עולה כי החלפה מאינסולינים אחרים לדגלודק קשורה לירידה משמעותי ב-A1C (מ-8.5% ל-7.5%) שלדעת ד”ר אלדור נובעת מכך שהביטחון הרב יותר יש לרופא ולמטופל בדגלודק מאפשר השגת איזון טוב יותר.
לדעת ד”ר אלדור, התוצאות שמדגים דגלודק בהשוואה לגלאג’ין הן דומות מאוד באופן יחסי לתוצאות שהראה גלארג’ין מול NPH לפני יותר מעשור..ולכן, כשם שלא קביל היום לדעתו להתחיל טיפול באינסולין בזאלי עם NPH , כך גם צריך להיות ברור שיש להתחיל טיפול באינסולין בזאלי עם דגלודק ולא גלארג’ין.
את השינוי הזה מגדיר ד”ר אלדור כמהפיכת האינסולין השנייה…
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!