בהודעה לעיתונות ופרסום מוקדם יצאו מומחים כנגד ההתלהבות סביב שימוש בקולכיצין לטיפול בחולים לא-מאושפזים עם זיהום בנגיף הקורונה, למרות הדרישה הגדולה לטיפולים מוקדמים.
כפי שפורסם לאחרונה, בהודעה לעיתונות פורסם כי מחקר ColCORONA לא ענה על התוצא העיקרי של אשפוזים או תמותה ב-4,488 חולים עם אבחנה חדשה שהיו בסיכון מוגבר לאשפוז. עם זאת, הממצאים גם הציעו כי השימוש בתרופה נוגדת הדלקת הפחיתה משמעותית את תוצא הסיום ב-4,159 מהחולים עם הוכחה ל-COVID והובילה לירידה של 25%, 50% ו-44%, בהתאמה, בשיעורי אשפוזים, הנשמה ותמותה.
עם זאת, כאשר הנתונים פורסמו ארבעה ימים מאוחר יותר, רווחי בר-סמך שפורסמו העידו כי הטיפול בקולכיצין לא הוביל לירידה משמעותית בצורך בהנשמה מלאכותית (יחס סיכויים של 0.50; רווח בר-סמך 95% של 0.23-1.07) או תמותה בלבד (יחס סיכויים של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.19-1.66).
יתרה מזאת, התועלת המשמעותית מבחינת התוצא העיקרי באה על חשבון עליה של פי חמש בסיכון לתסחיף ריאתי (11 לעומת 2 מקרים, p=0.01), ממצא אשר לא הוזכר בהודעה לעיתונות. בשלב זה, לא ברור אם מדובר בתופעה אמיתית או שזהו ממצא אקראי בלבד.
במאמר שפורסם בכתב העת Medscape העלו מומחים שאלות בנוגע לפרסומים סביב השימוש בקולכיצין לטיפול בקורונה. אחת השאלות המרכזיות שהועלו נוגעת לכך שבמקור המחקר תוכנן לכלול 6000 חולים, אך הופסק מוקדם ע”י החוקרים ללא התייעצות עם ועדת המעקב. ההסבר במכתב היה כי נושאים לוגיסטיים, דוגמת ענייני תקציב וצורך בפרסום מהיר של התוצאות, הובילו לכך שהמחקר לא הגיע לסופו.
מומחים טוענים כי לא היה מקום להפסיק את המחקר בשלב מוקדם. הבעיה היא שכעת קיים בלבול רב בנושא, חלק מהאנשים מאמינים כי לקולכיצין יש תועלת במצבים אלו ואחרים סבורים כי הטיפול אינו מועיל כנגד הזיהום הנגיפי.
ההודעה לעיתונות לא סייעה רבות מאחר והייתה תחושה כי הפריזו בתועלת של הטיפול.
השאלה שנותרה על הפרק היא לא האם לקולכיצין יש תועלת, אלא באילו חולים הטיפול יעיל. מדובר בשאלה העיקרית מאחר ונראה כי ישנן קבוצות חולים שהם ככל הנראה בסיכון גבוה ולקחו חלק במחקר ובמחקרים אחרים עם עדות לתועלת עם טיפול בקולכיצין, בעוד שבקבוצות אחרות הטיפול היה חסר תועלת. מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי לטיפול לא הייתה כל השפעה חיובית בנשים.
על-פי החוקרים, המספר הנדרש לטיפול למניעת מקרה תמותה או אשפוז עמד על 71 מטופלים, אך המספר עמד על 29 מטופלים עם סוכרת, 31 באלו בגילאי 70 שנים ומעלה, 53 בחולים עם מחלה נשימתית ו-25 בחולים עם מחלה כלילית או אי-ספיקת לב.
גברים מצויים בסיכון מוגבר לתוצאות גרועות יותר. עם זאת, החוקרים לא השלימו ניתוח רב-משתני ולכן לא ברור אם משתנה אחר, דוגמת הבדלים בשיעורי הימצאות עישון או גורמי סיכון קרדיווסקולאריים, תרמו להבדלים בתועלת של הטיפול.
הסיכון הכולל לאירועים חריגים חמורים היה נמוך יותר בקרב מטופלים בקולכיצין, אך ההבדל בתסחיף ריאתי היה בולט מאוד. ההבדל עשוי לנבוע מהשפעה ביולוגית אמיתית, אך ייתכן כי חולים עם קוצר נשימה והיפוקסיה, ללא עדות לדלקת ריאות נגיפית בצילום חזה לאחר בדיקת קורונה חיובית, היו בסיכון גבוה יותר להשלים בדיקת CT חזה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!