באחוז ניכר מהחולים המקבלים טיפול פיברינוליטי ל-MI עם עלייה בסיגמנט ST יש זרימה או סגירה לא מתאימה של עורק הקשור באוטם, דבר המוביל לעלייה בסיכון לסיבוכים ומוות.
המחקר כלל 3492 חולים, בגילאים 18-75, 12 שעות לאחר תחילת אוטם עם עלייה ב-ST, אשר קיבלו באקראי 300 מ”ג מנת העמסה ולאחריה 75 מ”ג ליום clopidogrel (פלביקס) או פלצבו. חולים קיבלו טיפול פיברינוליטי, אספירין, ואם צריך הפרין, ועברו אנגיוגרפיה 48 עד 192 שעות לאחר תחילת המחקר. התוצאה הראשונית שנמדדה היתה בדיקת עורק חסום הקשור לאוטם (מוגדר בטרומבוליזיס בזרימת MI בדירוג 0 או 1) באנגיוגרפיה או מוות או חזרת MI לפני אנגיוגרפיה.
אחוז התוצאה הראשונית היה 21.7 בקבוצת הפלצבו ו-15% בקבוצת clopidogrel, כלומר ירידה אבסולוטית של 6.7% בקצב ו-36% ירידה בסיכויים לתוצאה זו בקבוצת clopidogrel (רווח בר סמך 95%, 24%-47%; P<0.001). לאחר 30 יום, טיפול clopidogrel הפחית את הסיכויים לתמותה מסיבות קרדיווסקולריות, חזרת MI, או חזרת איסכמיה המובילה לצורך ברהוסקולריזציה דחופה ב-20% (14.1-11.6%, P=0.03). אחוזי דימום מג’ורי ואינטראקרניאלי היו דומים בשתי הקבוצות.
בחולים בגיל 75 שנה או פחות, שעברו MI עם עלייה ב-ST וקיבלו אספירין וטיפול פיברינוליטי סטנדרטי, תוספת clopidogrel משפרת עבירות בעורק הקשור לאוטם ומפחיתה סיבוכים איסכמיים.
לתקציר ב-nejm.org March 9, 2005
למאמר המלא ב-new England Journal
במאמר מערכת צויין כי clopidogrel הנו מעכב טסיות יעיל יותר מאספירין ועובד במנגון שונה, וכיוון שחולים רבים אינם מגיבים לטיפול נוגד טסיות מונותרפי, יש צורך במספר תרופות העובדות במנגנונים שונים, הניתנות יחדיו ללא עלייה בסיכון לדימום. לסיכום, נראה כי בחולים המקבלים טיפול פיברינוליטי, שילוב של אספירין עם clopidogrel הנו יעיל ובטוח.
למאמר המערכת ב-new England Journal
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!