למרות שאולטרסאונד יותר רגיש מממוגרפיה בזיהוי סרטן שד בנשים עם שדיים צפופים או בסיכון גבוה, אין להשתמש בו ככלי רוטיני לסיקור על פי מידע שהוצג ב- ASBS (American Society of Breast Surgeons’ annual meeting).
סיקור לסרטן שד נערך בעיקר על ידי ממוגרפיה, שבזכותה יש ירידה בשכיחות מקרי מוות בסרטן שד בכ-30% עד 55% בנשים בגיל 40. למרות זאת, ממוגרפיה פספסה עד ל- 15% של מקרי סרטן שד והיא פחות רגישה בנשים עם שדיים צפופים, בנשים צעירות ובשליש מהנשים מעל גיל 40.
בעבר לאולטרסאונד היה ערך FP (false positive) גבוה בהשוואה לממוגרפיה, אך היו לו יתרונות על ממוגרפיה בזיהוי גידולים.
עם השיפור בציוד האולטרסאונד, היתרון שלו על הממוגרפיה עלה, והתגלו מספר קבוצות, שבשבילן יתרון זה היה יותר משמעותי.
בשני מחקרים, אחד בשנת 1995 והשני בשנת 1999, נמצא שאולטרסאונד גילה 0.3% יותר גידולים בהשוואה לממוגרפיה בנשים עם שדיים צפופים.
מחקר בשנת 1998 הראה, שסיקור על ידי אולטרסאונד, יותר יעיל בנשים עם סיכון גבוה לסרטן שד,עם יתרון נוסף של 0.6% בנשים אלה לעומת 0.2% בנשים עם סיכון ממוצע.
מחקר בשנת 2000, מצא כי שימוש באולטרסאונד בלבד בנשים, שאובחנו עם סרטן שד ושלמחצית מהן היה שדיים צפופים, מצא גידולים נוספים ב-15% מהנשים.
מחקר על סיקור סונוגרפי אחרי ניתוח לסרטן שד מצא של-1.2% היו סרטנים מקריים, למרות שבדיקת הממוגרפיה שלהם הייתה שלילית.
למרות שאי אפשר להתעלם מתוצאות אלה, הן עדיין לא הביאו לקבלה נרחבת של אולטרסאונד כבדיקת סיקור לסרטן שד. סיבות עיקריות לכך הן שבדיקת האולטרסאונד היא תלוית מבצע, שקיימות טכנולוגיות אחרות, שאולטרסאונד אינה יכולה לזהות את רוב משקעי הסידן בגידולי השד, שהפרטים העדינים הם רק סבירים ושאין דרך משותפת לתעד כמה רקמת שד שוקפה בבדיקה.
המכשול העיקרי הוא, שהמשמעות הקלינית של איתור גידולים נוספים אלה, עדיין לא ידועה.
יש צורך, לכן, במחקרים נוספים ולראות את האפקטים על תוצאות החולה כדי לראות אם יש הבדל משמעותי קליני.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!