השתלת סטנט בעורק התרדמה (הקרוטיד) היא חלופה אפשרית לניתוח אנדרטרוקטמיה ( endarterectomy) לטיפול בהיצרות סימפטומטית או להצרות חריפה לא סימפטומטית, כל עוד המטופלים נבחרים בקפידה והפרוצדורה מבוצעת במרכזים רפואיים מנוסים, כך לפי מחקר חדש וארוך טווח שהוצג בקונגרס האירופאי לרדיולוגיה.
הן ההליך הניתוחי והן השתלת הסטנט נחשבות לפרוצדורות בטוחות ויעילות, ולשתיהן שיעור דומה של סיבוכים, אומרים החוקרים. השתלת סטנט בעורק הקרוטיד הופכת לפופולרית מאחר שהיא איננה פולשנית באותה מידה.
החוקרים מציינים כי ההליך הניתוחי לא מתאפשר תמיד, למשל במקרים בהם עבר המטופל התערבות ניתוחית קודמת בצוואר. עבור מטופלים כאלה ואחרים, טוענים החוקרים, השתלת הסטנט היא גישה אפשרית ומעשית.
החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית בקרב 636 מטופלים שעברו השתלת סטנט בעורק התרדמה ושנוהל אחריהם מעקב של לפחות שישה חודשים. המטופלים שנכללו במחקר סבלו מהיצרות (סטנוזיס) של למעלה מ-50% והם היו סימפטומטיים.
החוקרים טיפלו גם בחולים א-סימפטומטיים עם סטנוזיס של למעלה מ-80% וכן במטופלים עם סטנוזיס של מעל 50% שאצלם המשקע (הפלאק) היה לא סדיר ועם כיבים , ושהיו בסיכון גבוה לאירועים תרומבואמבוליים.
ב-95% מהמטופלים נעשה שימוש במיכשור להגנה מוחית (A cerebral protection device ) שנועד להוריד את הסיכון שהפרוצדורה תעורר אירוע תרומבואמבולי בשל שרידים תרומובטיים הנוצרים במהלך או מיד לאחר הפרוצדורה.
המשתתפים טופלו בתרופות לפי פרוטוקול הטיפול הסטנדרטי לפני ואחרי ההליך ההתערבותי. החוקרים כותבים כי כל ההליכים הסתיימו בהצלחה מבחינה טכנית, ושיעור התמותה לאחר 30 יום עמד על פחות מ-2%, ושל רה-סטנוזיס בסטנט, על % 1.3 . מצבי הרה-סטנוזיס תוקנו באמצעות אנגיופלסטיה או באמצעות השתלת סטנט מחדש.
לאחר זמן מעקב ממוצע של 76.4 חודשים כ-70% מהמטופלים היו עדיין בחיים.
לדברי החוקרים, ככל שמבצע ההליך היה מנוסה יותר, כך ירד הסיכון לסיבוכים נוירולגיים. במרכזים רפואיים המנוסים בביצוע השתלת הסטנט (כלומר, שביצעו למעלה ממאה התערבויות כאלו) הסיכון עמד על 3-4%, סיכון נמוך יותר מזה שנאמד ודווח במרכזים רפואיים פחות מנוסים. יותר סיבוכים נוירולוגיים אירעו לחולים שלא היו סימפטומטיים (4.5% מול 1.9%), במטופלים מבוגרים מגיל 89 מאשר באלה הצעירים מ-80 (6.4% מול 2.7% בהתאמה) וכן במטופלים עם מורפולגית פלאק מורכבת יותר מאשר באלה עם פלאק יציב (6.1% מול 1% בהתאמה).
החוקרים מסכמים כי ביצוע השתלת סטנט בעורק התרדמה (הקרוטיד) הוא הליך מעשי בטיפול בפתולוגיה של העורק. הם מציינים כי ישנה חשיבות רבה להערכה מדויקת של המועמדים הפוטנציאלים להליך ההתערבותי.
European Congress of Radiology (ECR) 2013: Abstract B-300. Presented March 8, 2013.
- אבחנות: Cardio Thoracic Surgery, Cholesterol/Lipid disorders, Interv. Cardiology, Interv. Radiology, Stroke
- קטגוריות: חדשות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי
במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]
ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים
גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]
סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה
המחקר בחן את הסיכון לשבץ חוזר בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים (AF) המטופלים בנוגדי קרישה פומיים (OAC), תוך ביצוע סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 23 מחקרים שכללו 78,733 חולים ומעקב כולל של 140,307 שנות־אדם
חסימה של תוספת עלייה שמאלית לעומת טיפול סטנדרטי לאחר שבץ איסכמי למרות נוגדי קרישה
המחקר בחן את היעילות של סגירת האוזנית השמאלית (LAAO) בהפחתת הסיכון לשבץ איסכמי בחולים עם פרפור פרוזדורים (AF) שעברו שבץ איסכמי למרות טיפול בנוגדי קרישה פומיים (OAT).
וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2
שונות רבה ברמות כולסטרול כולל, LDL, HDL, או טריגליצרידים נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב לא נבחן היטב, בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון […]
אמבוליזציה עצמאית של עורק הקרומי האמצעי לעומת טיפול שמרני בהמטומה תת־דוראלית לא טראומטית
המחקר בחן את יעילות ובטיחות חסימה (אמבוליזציה ) של עורק קרום המוח האמצעי (MMAE) כטיפול עצמאי בהמטומה סובדורלית לא טראומטית, בהשוואה לטיפול שמרני (CM)
מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?
בחולים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה של למעלה מכפליים בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ועליה של 88% בסיכון לאירוע מוחי המורגי בהשוואה לביקורות, בעוד שבאלו עם סוכרת מסוג 2 נרשמה עליה של 37% בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ולא תואר הבדל משמעותי בסיכון לאירוע מוחי המורגי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. מחקר העוקבה […]
ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב
בחולים עם היפופאראתירואידיזם כרוני סיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לביקורות ללא מחלה זו, כאשר ההשפעה בולטת במיוחד בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר שכלל נתונים ממאגרים מבוססי-אוכלוסייה בשבדיה להערכת הסיכון למחלות […]
טיפול אנדווסקולרי בשבץ מוחי עקב חסימה בכלי הדם (NEJM)
המאמר שפורסם ב-NEJM עוסק ביעילות ובטיחות של טיפול אנדווסקולרי (EVT) בשבץ איסכמי חריף הנגרם על ידי חסימה של כלי דם בינוניים (MeVO).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!