ה-LANCET מדווח על תוצאות מעקב לאורך 5 שנים של מחקר ה-SYNTAX המפורסם אשר הישווה בין ניתוח מעקפים (CABG) להתערבות מילעורית (PCI) במטופלים עם מחלת לב בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main ) או במחלה בשלושה עורקים כליליים, מהן עולה כי CABG נותר טיפול הבחירה בחולים עם נגעים מורכבים (המתבטא בציון SYNATAX בינוני – גבוה), בעוד ש-PCI עשוי להוות חלופה סבירה עבור חולים עם ציונים נמוכים של SYNATX.

מטרת המחקר הייתה לאושש הנתונים שפורסמו לאחר שנה ו-3 שנים. החוקרים מציינים שמחקר הסינטקס , שהוא מחקר קליני רנדומלי המשולב ברשמים התקיים ב-85 מרכזים בארה”ב ואירופה. בכל מרכז, קרדיולוג התערבותי ומנתח לב העריכו את המטופלים שנכללו באופן עוקב במחקר אשר היו עם מחלה תלת כלית חדשה או מחלה ב-LEFT MAIN בכדי לקבוע התאמה להשתתפות במחקר. המטופלים המתאימים חולקו באופן רנדומלי ביחס של 1:1 באמצעות מערכת אינטרקטיבית קולית ל-PCI (עם סטנט מצופה תרופה מהדור הראשון, בציפוי פקליטקסל) או ל-CABG .

מטופלים שהתאימו רק לאחד מהטיפולים הוכנסו למעקב ברשמים של PCI בלבד או CABG בלבד.

החוקרים ניתחו את את שיעורי האירועים הקרדיאלים והמוחיים המג’וריים (MACCE) במהלך 5 שנות מעקב תוך שימוש באליזה מסוג קפלן מאייר בפרוטוקול של נטייה לטפל.  

897 מטופלים הוקצו אקראית ל-CABG ו-903 ל-PCI . יותר מטופלים (50) בקבוצת ה-CABG סירבו להשתתף בקבוצת המחקר מאשר בקבוצת ה-PCI (רק 11) .

לאחר 5 שנות מעקב, שיעור ה-MACCE בקבוצת ה-CABG היה 26.9% לעומת 37.3% בקבוצת ה-PCI , וההבדל היה מובהק סטטיסטי עם p<0.0001 .

הערכות של אוטם שריר הלב היו 3.8% בקבוצת ה-CABG לעומת 9.7% בקבוצת ה-PCI עם p<0.0001 .  רהוסקולריזציות חוזרות נדרשו בקרב 13.7% מקבוצת ה-CABG לעומת 25.9% בקבוצת ה-PCI , עם p<0.0001 .

תמותה מכל סיבה הייתה דומה ללא הבדל מובהק סטטיסטי: 11.4% בקבוצת ה-CABG מול 13.9% בקבוצת ה-PCI , עם p=0.1 , וכן גם שבץ : 3.7% ב-CABG מול 2.4% ב-PCI עם p=0.09 .

28.6% מקבוצת ה-CABG עם ציוני סינטקס נמוכים חוו MACCE לעומת 32.1% מקבוצת ה-PCI ללא הבדל מובהק סטטיסטי p=0.43 , ו-31% מקבוצת ה-CABG עם נגע ב-LEFT MAIN חוו MACCE לעומת 36.9% מקבוצת ה-PCI , עם p=0.12 .

עם זאת, מטופלים עם ציוני סינטקס בינונים או גבוהים, שיעורי ה-MACCE תחת הטיפול ב-PCI היו גבוהים יותר באופן מובהק מאשר ב-CABG : שיעור של 25.8% ב-CABG מול 36% ב-PCI עבור ציון בינוני בסינטקס, ו-26.8% מול 44.0% בהתאמה עבור הקבוצה עם ציוני סינטקס גבוהים. בשתי הקבוצות ההבדלים היו כאמור מובהקים סטטיסטית.

מסקנת החוקרים כאמור היא שה-CABG צריך להישאר כטיפול הסטנדרטי למטופלים עם נגעים מורכבים (ציונים בינונים או גבוהים של סינטקס).

במטופלים עם נגעים פחות מורכבים (וציון נמוך של סינטקס) או מחלה ב-LEFT MAIN (ציון סינטקס נמוך או בינוני ) השימוש ב-PCI עשוי להיות חלופה מקובלת.

החוקרים ממליצים לקיים הערכה ודיון עם כל המטופלים שלהם מחלת לב רב כלילית מורכבת בשיתוף עם הקרדיולוג ההתערבותי ומנתח הלב במטרה להגיע להסכמה על הטיפול האופטימלי.

The Lancet, Volume 381, Issue 9867, Pages 629 – 638