ממחקר חדש עולה כי מחלת ניוון מפרקים, הנפוצה שנים לאחר ניתוח שחזור של הרצועה הצולבת הקדמית, נובעת ככל הנראה מהנזק הראשוני, יותר מאשר מהניתוח עצמו.
המשתפים במחקר עברו ניתוחים עם שתלי BTB (Bone-Patellar tendon-Bone), שהיוו את הטיפול הסטנדרטי משנת 1936.
לדברי החוקרים, בעוד שמחקרים אפידמיולוגים כללו ניתוחי ברכיים כגורם סיכון לאוסטיאוארתריטיס, להערכתם, ניתוח לבדו אינו מספיק בכדי לקבוע את הקורלציה בין השניים.
כפי שפורסם בכתב העת American Journal of Sports Medicine, במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 114 חולים לאחר ניתוח.
לאחר 13 שנים, בממוצע, המדדים הרדיולוגיים לפי IKDC (International Knee Documentation Committee) במדור הגרוע ביותר (שהיו ידועים ב-83 חולים) סווגו ברמה A ב-15%, B ב-51%, C (אבנורמלי) ב-19% ו-D (אבנורמליות חמורה) ב-14%.
החוקרים מדווחים על קשר משמעותי בין דירוג רדיולוגי חמור לפי IKDC ובין נזק לסחוס, נזק למניסקוס והסרה של המניסקוס.
בתת-קבוצה של 29 חולים ללא נזק למניסקוס או לסחוס, אף אחד לא אובחן עם דירוג D, 38% סווגו כבעלי דירוג A, 55% עם דירוג B ו-7% עם דירוג C.
ב-114 חולים, ממוצע המדדים מבין 100 נקודות אפשריות עמד על 89 בשאלון Lysholm הסובייקטיבי ועל 83 במדד IKDC סובייקטיבי. 92 מהחולים שבו לפעילויות ספורט.
מהתוצאות עולה קשר מובהק בין דירוג סובייקטיבי ירוד לפי מדד IKDC ובין נזק לסחוס, ניתוח קודם והעדר חזרה לפעילויות ספורט. דירוג רדיולוגי ירוד לפי IKDC היה קשור בקשר משמעותי עם מדד IKDC סובייקטיבי של מתחת ל-85.
בסה”כ, ב-33% מהחולים תוארו ממצאים רדיוגרפיים אבנורמליים של הברכיים, זאת בהשוואה ל-21% מהחולים בצד הבריא. במקטע דומה של האוכלוסיה השכיחות של אוסטיאוארתריטיס בכל מפרק נעה סביב 12.8%.
החוקרים מאמינים כי הגורם למחלה ניוונית לאחר שיחזור הרצועה הצולבת הקדמית הוא מורכב, ונובע ככל הנראה ממספר גורמים התורמים להתקדמות ההפרעה. להערכתם, התפתחות והתקדמות אוסטיאוארתריטיס מושפעת ככל הנראה מנזק נלווה לברכיים בעת הפציעה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!