במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות התועלת האפשרית של עירוי שלייתי, גישה זו עשויה לשנות את המדדים ההמודינמיים ולהשפיע לרעה על תפקוד שריר הלב של פגים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות הצטברות עדויות באשר להשפעות החיוביות של טכניקות עירוי שלייתי, אין די נתונים אודות ההשפעות של גישת טיפול זו על מדדים המודינמיים ותפקוד שריר הלב בפגים. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את התפקוד החדרי והמדדים ההמודינמיים לאחר טכניקות שונות של עירוי שלייתי, ניתוק מאוחר של חבל הטבור, חליבת חבל הטבור המנותק או חליבת חבל הטבור השלם.

מדגם המחקר כלל 64 תינוקות שיולדו בניתוח קיסרי או לידה נרתיקית וחולקו באקראי לחליבת חבל טבור מנותק (20-30 ס”מ), חליבת חבל טבור שלם, או ניתוק מאוחר של חבל הטבור (30-60 שניות).

אקו-לב פונקציונאלי הושלם ביום 1 ו-3 לחייהם של 57 פגים.

התוצא העיקרי היה מדדי זרימה בווריד נבוב עליון בתינוקות שקיבלו עירוי שלייתי במהלך 24 השעות הראשונות לחיים ובין 64-72 שעות. תוצאים משניים כללו מדדים המודינמיים קליניים ואקו-קרדיוגרפיים אחרים ותפקוד שני החדרים בתינוקות אלו.

מבין 196 פגים שנולדו עד שבוע 32 להיריון בתקופת המחקר בין ינואר 2021 ועד אוגוסט 2021, 57 תינוקות התאימו למחקר ושרדו עד לבדיקה השנייה. המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלוש הקבוצות, כאשר באלו בזרוע ניתוק מאוחר של חבל הטבור תועדה זרימה גבוהה יותר משמעותית בווריד הנבוב העליון ותפקוד סיסטולי נמוך יותר של חדר ימין במהלך 24 השעות הראשונות לחיים. ממצאים אלו נעלמו ביום 3 לחיים.

בקרב התינוקות שעברו גישות שונות של עירוי שלייתי תועדו ריכוזי המוגלובין דומים, חום גוף זהה באשפוז ולחץ דם ממוצע דומה במהלך 24 השעות הראשונות לחייהם.

ממצאי המחקר מעידים כי למרות היתרונות של עירוי שלייתי, יש לקחת בחשבון את ההשפעה של גישת טיפול זו על מדדים המודינמיים והשפעה שלילית על תפקוד שריר הלב בפגים.

Eur J Pediatr, Sep 21, 2022

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי

למרות ההמלצה של האמריקאים כפי שנכתבה ב-NRP מהדורה 8 של ניתוק מושהה של חבל הטבור בפגים והתנגדות לחליבת חבל הטבור בפגים אלה, עדיין לא כל בכל העולם תמימי דעים לגבי המלצה זו. למשל, ביפן ישנה המלצה כן לחלוב את חבל הטבור בפגים קטנים. מחקר זה מעלה שאלות לגבי השפעות המודינמיות שעלולות להיות לשלושה סוגים של עירוי שלייתי לפגים קטנים. הראשון, ניתוק מושהה של חבל הטבור ל-30-60 שניות (הפרקטיקה הנהוגה גם בארץ). השני חליבת חבל הטבור בעודו מחובר לשלייה והשלישי חליבת חבל הטבור כאשר הוא מנותק מהשלייה. מבחינה המודינמית, נמצא כי הניתוק המושהה של חבל הטבור גרם לעליה בזרימת הדם ב-SVC וחמור מכך לירידה בתפקוד של חדר ימין לעומת הקבוצות האחרות. הדבר לא היה מלווה בעלייה בשכיחות הדימומים המוחיים וכן ההשפעה חלפה כעבור 3 ימים. ביקורת על העבודה הזו יכולה להיות כי היא לא כללה קבוצה של פגים ללא עירוי שילייתי. בכל מקרה עלינו לשים לב למדדים ההמודינמיים של פגים שטופלו בניתוק מושהה של חבל הטבור ובעיקר לתפקוד חדר ימין.