Laboratory Tests

בדיקה חדשה מסייעת בניבוי תגובה לטיפול בחולי דיכאון או חרדה (מתוך הכנס השנתי ה-28 מטעם ECNP)

בדיקה חדשה המבוססת על מדידת שינויים בדנ”א בגנים המעורבים במטבוליזם של תרופה ותגובה לטיפול מסייעת בזיהוי החולים הצפויים להגיב לתרופות פסיכוטרופיות ולשפר את תוצאות הטיפול, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך הכנס ה-28 מטעם ה-ECNP (European College of Neuropsychopharmacology).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית הרופאים בתחום מודעים לקושי הרב בטיפול בחולים הסובלים מדיכאון או חרדה, מאחר והתרופות מועילות רק למחצית מהחולים ושיעורי ההצלחה נמוכים יותר עם כל כשלון טיפול תרופתי.

הבדיקה GeneSight Psychotropic כוללת שישה גנים המקודדים לאנזימי ציטוכרום P450, האחראיים למטבוליזם של מרבית התרופות, כולל תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון וחרדה. החוקרים מסבירים כי חלק מהשינויים בגנים האחראיים לאנזימים אלו מפחיתים או מבטלים את יכולת המטבוליזם של התרופות, והתוצאה היא רמות גבוהות יותר של התרופה בדם ובעקבות זה, רמות תרופה גבוהות יותר במוח, עם תופעות לוואי לא-רצויות. מנגד, בחולים בהם המטבוליזם של התרופה מהיר מאוד צפויות רמות נמוכות של התרופה בדם ובמוח, עם יעילות נמוכה יותר של הטיפול.

הבדיקה מבוססת על שילוב גישה פרמקוגנומית, הכוללת שני גנים נוספים, אחד המקודד לחלבון תגובה לסרטונין במוח ואחד המקודד לנשא סרטונין החוסם באופן סלקטיבי את הקליטה החוזרת של סרטונין. להשגת תוצאות הבדיקה, הרופאים נדרשים למשטח מהלחי של המטופל לצורך הערכת שינויים בדנ”א.

תוצאות הבדיקה מפורטות בדו”ח, כאשר התרופות הפסיכוטרופיות ותרופות דמה מסווגות לשלוש קטגוריות: שימוש כמומלץ, שימוש בזהירות או שימוש במשנה זהירות עם ניטור תכוף יותר. לכל אחת מהקטגוריות הללו ישנו סימון צבע: ירוק, צהוב ואדום, בהתאמה.

בשלושה מחקרים קליניים פרוספקטיביים, חולים עם תגובה תת-אופטימאלית לטיפול התרופתי הנוכחי או אלו שפיתחו תופעות לוואי לטיפול חולקו באקראי לקבוצת התערבות (בה קיבלו הרופאים את דו”ח בדיקת GeneSight בתוך 1.5 ימים משליחת דגימת הדנ”א) או לקבוצת ביקורת (טיפול סטנדרטי).

הניטור אחר התגובה לטיפול התרופתי התבסס על מדד HAM-D17 (Hamilton Rating Scale for Depression) במהלך 8-10 השבועות הבאים.

מניתוח הנתונים משלושה מחקרים עלה כי בחולים בקבוצת הביקורת שטופלו בתרופות בקטגוריה האדומה תועד שיפור מתון של 10% במדד HAM-D17 במהלך תקופת המחקר. בסיכומו של דבר, בקבוצת הביקורת נרשם שיפור של 23%, תגובה אופיינית לטיפול  בנוגדי-דיכאון. מנגד, בקבוצת ההתערבות תועד שיפור כולל גדול משמעותית של 40% בתום המחקר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות הבדיקה עשויות לסייע בזיהוי החולים הצפויים להגיב לטיפול התרופתי להקלה על דיכאון ו/או חרדה.

מתוך הכנס השנתי ה-28 מטעם ECNP

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן לצד מיטת החולה הדגים רגישות וסגוליות גבוהות יותר מבדיקת שתן מעבדתית לאבחנה של זיהום בדרכי השתן בתינוקות בגילאי 2-6 חודשים עם חום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים השלימו ניתוח חתך שכלל 9,387 תינוקות בריאים בגילאי 2-6 חודשים, אשר התייצגו עם חום של 38.0 מעלות ומעלה לאחד מחמישה חדרי […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך