אנשים עם מחלות כליה קשות לאבחון, הקשורות לתסמונת נפרוטית, מראים רמות גבוהות במיוחד של נוגדנים עצמיים של אנטינפרין, דבר המצביע על סמן ביולוגי חדש ופיתוח פורץ דרך באבחון וניהול המחלות, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine.
תסמונת נפרוטית, המאופיינת בעלייה של חלבון בשתן שעלולה להוביל לזיהום ולקרישי דם, יכולה להיגרם בין היתר על ידי MCD ו-FSGS ראשוני במבוגרים, ועל ידי תסמונת נפרוטית אידיופטית בילדים.
אבחון מצבים אלו יכול להיות מאתגר עקב תסמינים חופפים ומאפיינים היסטולוגיים. בדרך כלל ניתן לקבוע את הסיבה באמצעות ביופסיה של כליה, אולם מעטים החולים עוברים פרוצדורה זו, במיוחד חולים צעירים יותר, מה שמדגיש את הצורך בסמן ביולוגי.
בבסיס בתחילת המחקר ובמהלך המעקב במחקר, רמות הנוגדנים העצמיים של אנטינפרין היו בקורלציה עם פעילות המחלה, מה שמדגיש את הפוטנציאל שלהם כסמן ביולוגי המצביע על התקדמות המחלה. המתאם החזק בין פעילות המחלה לבין גילוי נוגדנים עצמיים של אנטינפרין, בנוסף לספציפיות של הנוגדנים העצמיים במחלות גלומרולריות, "מרמז כי נוגדנים אלו אינם רק תוצר לוואי של נזק לפודוציטים אלא ממלאים תפקיד סיבתי במחלה. מאפיינים פתוביולוגיים של המחלה" לפי המחבר הראשי של המחקר.
הניסוי כלל 357 חולים בארצות הברית ובאירופה עם MCD ו-FSGS, כמו גם מחלות גלומרולריות אחרות, 182 ילדים עם תסמונת נפרוטית אידיופטית, וכן קבוצת ביקורת של 117 משתתפים.
בקרב 105 מבוגרים עם MCD התגלו נוגדנים עצמיים לאנטינפרין ב-46 (44%) נבדקים, ובקרב 74 מבוגרים עם FSGS התגלו נוגדנים עצמיים ב-7 (9%). מתוך 182 ילדים עם תסמונת נפרוטית אידיופטית נמצאו נוגדנים עצמיים ב-94 משתתפים (52%).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!