מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Society of Clinical Oncology ופורסמו במקביל בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולות תוצאות מבטיחות ל- Ponatinib (איקלוסיג), מעכב טירוזין קינאז פוטנטי מדור שלישי, אשר נמצא יעיל יותר ובעל פרופיל בטיחות דומה ל-Imatinib (גליבק), מעכב טירוזין קינאז מדור ראשון, בחולים עם אבחנה חדשה של לויקמיה מסוג ALL (Acute Lymphoblastic Leukemia) חיובית לכרומוזום פילדלפיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול הסטנדרטי בחולים עם אבחנה חדשה של ALL חיובי לכרומוזום פילדלפיה כולל משלב מעכב טירוזין קינאז עם כימותרפיה או סטרואידים. הטיפול במעכבי טירוזין קינאז מדור ראשון או שני מלווה לעיתים בהתקדמות מחלה לאור התפתחות עמידות. מחקר PhALLCON הינו המחקר האקראי הראשון להשוואת מעכבי טירוזין קינאז בחולים עם לויקמיה מסוג ALL חיובית לכרומוזום פילדלפיה, בו נבחן הטיפול ב- Ponatinib לעומת Imatinib בשילוב עם כימותרפיה בעצימות ירודה

במסגרת המחקר בתווית-פתוחה בשלב 3 חולקו באקראי מבוגרים עם לויקמיה מסוג ALL חיובית לכרומוזום פילדלפיה ביחס 2:1 לקבלת Ponatinib (30 מ”ג פעם ביום) או Imatinib (600 מ”ג כל יום), בשילוב עם כימותרפיה בעצימות נמוכה עד לתום שלב האינדוקציה (מחזורים 1-3), קונסולידציה (מחזורים 4-9), ולאחר טיפול מיצוק (מחזורים 10-20). לאחר 20 מחזורים, החולים קיבלו טיפול בתכשיר יחיד ב- Ponatinib או Imatinib עד להתקדמות מחלה או רעילות שאינה מתקבלת על הדעת.

התוצא העיקרי המשולב היה העדר עדות למחלה שארית מינימאלית (BCR:ABL1 עד 0.01%), הפוגה מלאה למשך ארבעה שבועות. תוצא משני מרכזי כלל את שיעורי ההישרדות ללא-אירועים, כולל תמותה מכל-סיבה, כישלון להשגת הפוגה מלאה עד תום שלב אינדוקציה, הישנות לאחר הפוגה מלאה.

מדגם המחקר כלל 245 חולקו אשר חולקו באקראי לקבלת Ponatinib (164 חולים) או Imatinib (81 חולים).

בעת ניתוח הנתונים באוגוסט 2022, 78 חולים (42% מהמטופלים ב- Ponatinib לעומת 12% מהמטופלים ב-Imatinib) היו תחת תרופת המחקר; שלוש הסיבות המובילות להפסקת הטיפול כללו השתלת מח עצם (31% לעומת 37%), תופעות לוואי (12% לעומת 12%) והעדר יעילות (7% לעומת 26%).

חציון משך המעקב עמד על 20 חודשים בזרוע Ponatinib לעומת 18 חודשים בזרוע Imatinib.

מהערכת התוצא העיקרי עלה שיעורי הפוגה מלאה ללא מחלה שיירית מינימאלית שהיו גבוהים יותר עם Ponatinib לעומת Imatinib (34.4% לעומת 16.7%, p=0.0021).

נתוני ההישרדות עדיין אינם בשלים, אך חציון משך הישרדות ללא-אירועים נקבע בזרוע הטיפול ב-Imatinib וטרם נקבע בזרוע הטיפול ב- Ponatinib, עם מגמה של שיפור הישרדות ללא-אירועים (יחס סיכון של 0.652, רווח בר-סמך 95% של 0.385-1.104).  עוד דווח על שיפור מרווח הזמן עד לכישלון טיפול (יחס סיכון של 0.455).

אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי היו דומים בשתי הזרועות. אירועי חסימה עורקית לא היו נפוצים והשיעורים היו דומה בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על עדיפות Ponatinib על-פני Imatinib בשילוב עם כימותרפיה בעצימות-ירודה בחולים עם אבחנה חדשה של לויקמיה מסוג ALL חיובית לכרומוזום פילדלפיה, עם שיעורי תגובה מלאה ללא מחלה שארית מינימאלית שהיו גבוהים יותר משמעותית בתום שלב האינדוקציה. הטיפול ב- Ponatinibלווה תגובה עמוקה וממושכת יותר, עם נטייה לשיפור הישרדות ללא-אירועים ובטיחות דומה לזו של Imatinib.

מתוך כנס ה-ASCO

לידיעה במדסקייפ