Liver Cancer

עדויות חדשות מצביעות על גורמי סיכון לסרטן כבד בחולים לאחר ריפוי HCV (מתוך Am J Gastroenterol)

בחולים לאחר ריפוי זיהום בנגיף HCV (או Hepatitis C Virus), הסיכון להתפתחות סרטן הכבד נותר גבוה בקרב אלו שפיתחו שחמת כבד לפני הזיהום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. בקרב אלו ללא שחמת כבד, יתר לחץ דם וסוכרת גם עשויים להביא לעליה בסיכון למחלה הממארת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות גורמי סיכון להתפתחות סרטן כבד בחולים לאחר ריפוי זיהום בנגיף HCV.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל חולים עם HCV שהשיגו תגובה נגיפית ממושכת עם טיפול בתרופות אנטי-ויראליות מ-130 בתי חולים במהלך 2014-2018, אשר היו במעקב עד 2021. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים, קליניים והתנהגותיים ובין הסיכון לסרטן כבד, תוך חלוקת החולים לפי נוכחות/העדר שחמת כבד.

מדגם המחקר כלל 92,567 חולים, כשליש מהם (32%) עם שחמת כבד. לאורך מעקב ממוצע של 2.5 שנים תועדו 3,247 מקרים של סרטן כבד.  מבין אלו, 2,404 מקרים (74%) אובחנו בחולים עם שחמת כבד בתחילת המחקר.

בקרב 29,398 חולים עם שחמת כבד, ההיארעות המצטברת של סרטן כבד עמדה על 2.0% לאחר שנה אחת, 3.8% לאחר שנתיים ו-5.4% לאחר שלוש שנים. הסיכון היה נמוך יותר משמעותית בקרב 673,169 החולים ללא שחמת כבד, מהם 843 אובחנו עם סרטן כבד והסיכון לממאירות עמד על 0.2% לאחר שנה, 0.5% לאחר שנתיים ו-0.8% לאחר שלוש שנים.

בחולים עם שחמת כבד הסיכון לסרטן כבד היה גבוה יותר בגברים, במעשנים, באלו עם גנוטיפ 3 של HCV ובחולים עם שחמת כבד במשך חמש שנים ומעלה. הסיכון היה נמוך יותר בקרב אלו ממוצא אפריקאי-אמריקאי.

עוד עולה מהנתונים כי ריכוז בילירובין ואלבומין בדם, נוכחות דליות ומדד פיברוזיס גבוה (FIB-4) לווה מוגבר לסרטן כבד. בקרב חולים עם שחמת כבד, מדד FIB-4 גבוה מ-3.25 לווה בסיכון גבוה פי 2.5 לסרטן כבד, בהשוואה לחולים עם FIB-4 נמוך מ-1.45.

לאורך הזמן, מרבית הקשרים שתוארו בתחילת הדרך נותרו לאחר 12 חודשים ולאחר 24 חודשים, עם מעט יוצאי דופן. לדוגמא, נוכחות מיימת לוותה בסיכון מוגבר לסרטן כבד בשתי נקודות הזמן. עליה של יחידה כאחת בריכוז בילירובין בדם מתחילת המחקר ועד לאחר 24 חודשים לוותה בעליה של 22% בסיכון לממאירות.

הסיכון לסרטן כבד היה גבוה כמעט כפליים בחולים עם מדד FIB-4 גבוה לאורך זמן בעת ריפוי נגיפי ולאחר 24 חודשים, בהשוואה לאלו עם מדדי FIB-4 נמוכים לאורך זמן. בנוסף, הסיכון היה גבוה ב-81% בחולים עם מדדים נמוכים בתחילת הדרך שעלו למדדים גבוהים לאחר 24 חודשים.

בחולים ללא שחמת כבד, באלו עם יתר לחץ דם וסוכרת תועד סיכון גבוה פי 1.5 לסרטן כבד, בהשוואה לאלו ללא מחלות אלו. לאחר תקנון לסוכרת ויתר לחץ דם, לא תועדו הבדלים בין חולים עם מדד מסת גוף של 30 ומעלה ואלו עם מדד מסת גוף של 25-30. מנגד, הסיכון היה גבוה יותר בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-18.5.

בנוסף, תועד סיכון בין ריכוז אלבומין בדם ומדד FIB-4 ובין הסיכון לסרטן כבד. בחולים עם מדד FIB-4 בין 1.45-3.25 תועד סיכון גבוה פי 2.3 בהשוואה לאלו עם מדד נמוך. כישלון טיפול קודם כנגד HCV, גנוטיפ 3 ועישון פעיל לוו גם כן בסיכון מוגבר בחולים ללא שחמת כבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי גורמי סיכון לסרטן כבד היו שונים בין חולים עם וללא שחמת כבד וחלקם השתנו עם הזמן. ממצאים אלו עשויים לסייע בהערכת הסיכון לסרטן כבד בקרב חולים בהם תועד ריפוי HCV.

 

Am J Gastroenterol. Published online August 23, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך