מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical and Research in Hepatology and Gastroenterology עולה כי גיל מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה שאינה ספציפית לממאירות, אך אינו מעלה את הסיכון להישנות או תמותה עקב ממאירות בחולים עם סרטן כבד בשלב מוקדם לאחר התערבות ניתוחית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תמותה שאינה ספציפית לממאירות הינה גורם חשוב שיש לקחת בחשבון בחולים עם מחלות ממאירות, מאחר ומשתנה זה עשוי להשפיע על הפרוגנוזה ארוכת הטווח של החולים. בפרט, דרושים נתונים נוספים אודות ההשפעה של גיל החולים עם סרטן כבד לאחר ניתוח. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של גיל על חולים עם סרטן כבד לאחר כריתת כבד ולזהות גורמים המנבאים את הישרדות החולים.
מדגם המחקר כלל חולים עם סרטן כבד שעברו ניתוח כריתה. החולים סווגו לשתי קבוצות: חולים צעירים (מתחת לגיל 70 שנים), או קשישים (גילאי 70 שנים ומעלה). החוקרים בחנו את שיעור הסיבוכים הבתר-ניתוחיים, תמותה ספציפית עקב ממאירות, הישנות ותמותה שאינה ספציפית לממאירות. ניתוח רב-משתני שימש לזיהוי גורמי סיכון בלתי-תלויים להישרדות.
מבין 1,354 חולים זמינים להערכת, 1,068 (78.7%) היו בקבוצת החולים הצעירים ו-286 (21.3%) היו בקבוצת החולים הקשישים.
לאחר חמש שנים, בקבוצת הקשישים תועדו שיעורי היארעות תמותה שאינה ספציפית לממאירות שהיו גבוהים יותר (12.6% לעומת 3.7% בקרב חולים צעירים, P<0.001), אך שיעורי ההישרדות (20.3% לעומת 21.1%, p=0.041) ותמותה ספציפית עקב ממאירות (14.3% לעומת 15.5%, בהתאמה, p=0.006) היו נמוכים יותר.
מניתוח סיכונים מתחרים עלה קשר בלתי-תלוי בין גיל החולים ובין הסיכון לתמותה שאינה ספציפית לממאירות (יחס סיכון של 3.003, p<0.001), אך לא זוהה קשר עם הסיכון להישנות (יחס סיכון של 0.837, p=0.120) או תמותה ספציפית עקב ממאירות (יחס סיכון של 0.736, p=0.158).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סרטן כבד בשלב מוקדם לאחר ניתוח, גיל מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה שאינה ספציפית עקב ממאירות, אך אינו מנבא סיכון מוגבר להישנות ממאירות או תמותה עקב הממאירות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!