טיפול ב- Tenofovir Disoproxil(אוויפלרה) עשוי להביא לשיעורי הישרדות כוללים והישרדות ללא-הישנות גבוהים יותר, בהשוואה לטיפול ב-Entecavir (אנטקאביר) בחולים עם סרטן כבד משנית לזיהום בנגיף HBV (או Hepatitis B Virus) לאחר ניתוח לכריתה של הכבד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי טיפול כנגד הנגיף עשוי למנוע הישנות ממאירות ולהאריך את ההישרדות הכוללת לאחר כריתת כבד וכיום מהווה את אבן הפינה של הטיפול בממאירות כבד בחולים עם רמות HBV DNA גבוהות או נמוכות. קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם הטיפול Tenofovir Disoproxil מוביל לתוצאות טובות יותר מ-Entecavir לאחר כריתת כבד.
במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את שיעורי ההישרדות וההישרדות של 4,451 חולים (גיל ממוצע של 58.1 שנים; 84.6% גברים) עם סרטן כבד משנית ל-HBV, שעברו כריתת כבד במטרת ריפוי בין ינואר 2015 ועד דצמבר 2018.
לאחר כריתת הכבד, 3,42 חולים טופלו ב-Entecavir ו-989 טופלו ב- Tenofovir Disoproxil. החוקרים השלימו ניתוח PSM (או Propensity Score Matching) שכלל 989 זוגות חולים בכל קבוצת טיפול.
לאחר חציון מעקב של 50 חודשים, שיעורי הישרדות כוללים ב-1,978 החולים עמדו על 91.6% לאחר שנה אחת, 83% לאחר שלוש שנים ו-59.1% לאחר חמש שנים, בעוד ששיעורי הישרדות ללא-הישנות עמדו על 84.6%, 52.8% ו-47.3%, בהתאמה, בכל נקודת זמן.
מחלוקה לפי טיפול עלה כי שיעורי ההישרדות הכוללים עמדו על 92.2% בזרוע הטיפול ב-Entecavir לעומת 90.9% בזרוע הטיפול ב- Tenofovir Disoproxil לאחר שנה אחת, 70.9% לעומת 75.2% לאחר שלוש שנים ו-54.2% לעומת 64% לאחר חמש שנים, בעוד ששיעורי ההישרדות ללא-הישנות עמדו על 83.9% לעומת 85.3% לאחר שנה אחת, 50% לעומת 55.6% לאחר שלוש שנים ו-43.3% לעומת 51.4% לאחר חמש שנים.
החוקרים כותבים כי הממצאים מעידים על הישרדות כוללת טובה יותר משמעותית (יחס סיכון של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.94) ובשיעורי ההישרדות ללא-הישנות (יחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.92) בקרב אלו בזרוע הטיפול ב- Tenofovir Disoproxil בטווח הארוך, אך לא בטווח הקצר.
לסיכום, ממצאי המחקר תומכים במתן Tenofovir Disoproxil כתכשיר המועדף לטיפול ארוך-טווח כנגד הזיהום הנגיפי בחולים אלו.
JAMA Netw Open, Oct 31, 2023
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!