•  בשנת 2019 אובחנו 2,739 מקרים חדשים של סרטן הריאה בישראל, 61.3% בקרב גברים ו-38.7% בנשים
• 1,904 חולי סרטן ריאה נפטרו בשנת 2019
• חלה ירידה בתמותה מסרטן הריאה בקרב גברים יהודים בכלל התקופה הנבדקת, וירידה בקרב נשים יהודיות החל משנת 2011. מגמות התמותה בקרב נשים וגברים ערבים ירדה משמעותית החל משנת 2015 והן יציבות בקרב נשים ערביות בכלל השנים שנבדקו
• בשנים האחרונות חלה ירידה בהיארעות סרטן הריאה בקרב גברים יהודים ועלייה בקרב נשים יהודיות עד שנת 2014. היארעות המחלה בקרב נשים וגברים ערבים נותרה יציבה
• עיקר התחלואה בסרטן הריאה היא מגיל 55 ומעלה

המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מפרסם נתונים על סרטן הריאה בישראל בין השנים 2019-1996.

סרטן הריאה אחראי ל-9.8% מכלל מקרי הסרטן החדשים בישראל, ול-16.2% מכלל הפטירות מסרטן. גורם הסיכון העיקרי לסרטן הריאה הוא עישון פעיל וכפוי. הרוב המוחלט של מקרי סרטן הריאה (80%-90%) מאובחן בחולים שמעשנים או שעישנו בעבר. נכון לשנת 2020, אחוז המעשנים בישראל בגילאי 15 ומעלה הוא 16.4%, מעט גבוה יותר מהשיעור במדינות ה-OECD שעמד על 16.1%.

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה. סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC) וסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC) שמתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה. כמו כן, קיימים סוגים נוספים, נדירים יותר.

בשנים 2019-2015 אובחנו בישראל 5,948 חולי סרטן הריאה (5,319 יהודים ואחרים ו-629 ערבים). בשנת 2019 אובחנו 2,739 מקרים חדשים של הסרטן הריאה בישראל, מתוכם 61.3% בקרב גברים ו-38.7% בקרב נשים. 1,904 חולים נפטרו בשנה זו.

בין השנים 1996 ל-2015 שיעור ההיארעות של סרטן הריאה בקרב גברים יהודים היה יציב, ומ-2015 עד ל-2019 חלה ירידה מובהקת של 3.3% בהיארעות המחלה באוכלוסייה זו. מנגד, חלה עליה מובהקת בקרב נשים יהודיות בין השנים 2014-1966 של 2.2% וללא שינוי מובהק מ-2014 ואילך. שיעורי ההיארעות של סרטן הריאה בקרב ערבים (נשים וגברים) יציבים לאורך כל התקופה. יתכן כי התייצבות מגמות היארעות הסרטן קשורות לירידה בכמות המעשנים בישראל בעשורים האחרונים. בכל קבוצות הגיל, התחלואה הגבוהה ביותר נצפית בגברים ערבים, והנמוכה ביותר, בנשים ערביות.

חלה ירידה מובהקת של 1.4% במגמות התמותה מסרטן הריאה בקרב גברים יהודים בכלל התקופה הנבדקת, ובקרב נשים יהודיות חלה ירידה מובהקת של 2% החל משנת 2011. בגברים ערבים חלה ירידה משמעותית של 6.1% בתמותה מסרטן הריאות בין השנים 2015-1996 לאחר יציבות בשנים 2015-1996. שיעורי התמותה בקרב נשים ערביות נותרו יציבים לכל אורך התקופה. שיעורי ההיארעות והתמותה הגבוהים ביותר הם בקרב גברים ערבים.

שיעורי ההישרדות מסרטן הריאה עלו במהלך השנים ברוב קבוצות המין והאוכלוסייה. עבור גברים יהודים, שיעור ההישרדות של המאובחנים בין השנים 2001-1996 עלה באופן מובהק מ-15.8% ל-23.2% בהשוואה למאובחנים בין השנים 2014-2008. בקרב נשים יהודיות, חלה עלייה מובהקת בהישרדות מסרטן הריאה, מ-23.9% למאובחנות בשנים 2001-1996, ל-36.2% למאובחנות בשנים 2014-2008. ביחס לנשים ערביות, חלה עלייה משמעותית בשיעורי ההישרדות, כאשר הם עלו מ-18.3% בין השנים 2001-1996 ל-33.4% בין השנים 2014-2008.

עיקר התחלואה היא בגיל 55 ומעלה. בשנת 2019, 8.7% בלבד מכלל החולים אובחנו מתחת לגיל 55. בשנה זו הגיל הממוצע בעת אבחנה בקרב גברים יהודים היה 70.4 בדומה לגיל הממוצע בקרב נשים יהודיות (70.5). בקרב גברים ערבים הגיל הממוצע בעת אבחנה היה 65.8 ו-64.6 בקרב נשים ערביות.

בהשוואה בינלאומית, מתוך 186 רישומי סרטן אזוריים וארציים שמדווחים לארגון הבריאות העולמי, ישראל נמצאת במקום ה-42 מבחינת היארעות סרטן הריאה ובמקום ה-66 בתמותה ממנו.

אבחון מוקדם של סרטן הריאה מתבסס על בדיקות CT במינון נמוך אחת לשנה. בדיקה זו מאפשרת איתור המחלה בשלב מוקדם המאפשר טיפול במטרה לריפוי ברוב המקרים המתגלים בתוכנית זו. מסיבה זו מומלצת סקירה מוקדמת לסרטן הריאה בקרב אוכלוסיית הסיכון: גילאים 74-55, עישון פעיל או שהופסק עד לפני 15 שנה ועוד.

משרד הבריאות מפעיל בימים אלו את הפיילוט לתוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן הריאה (תיג”ר). התוכנית קיבלה מנדט לבניית מודל יישום במערכת הבריאות באמצעות תהליך לאיתור, זימון ובדיקה של מועמדים.ות מתאימים.ות לביצוע בדיקה CT במינון נמוך כשאוכלוסיית היעד היא 10,000 מעשנים או מעשנים לשעבר בני 79-50 בהתאם לרמת האינטנסיביות של העישון. בהתאם לממצאי הפיילוט יוחלט על הצעדים הנדרשים.

פרופ’ ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות “בגברים ערבים נצפה הסיכון הגבוה ביותר לסרטן הריאה, מה שמשקף, בין היתר, שיעורי עישון גבוהים. ב-24 השנים שבין 1996 ל-2019, הסיכון למחלה בגברים ערבים נותר יציב, זאת לעומת ירידה מובהקת בשנים האחרונות בגברים יהודים ואחרים. מדובר במחלה קשה ואף קטלנית, ומגמות התמותה משקפות במידה רבה את הסיכון לחלות בה.

עישון סיגריות פעיל וסביל הוא גורם סיכון מרכזי למחלה, ואפשר להניח שהמגמות הנצפות משקפות בין היתר פעילות להפחתת ומניעת עישון הכוללת חקיקה שאותה הוביל משרד הבריאות כאשר אנו רואים את הצלחתה במגזרים השונים.

אין ספק שיש צורך בהעמקת המאמצים להפסקת עישון ומניעת התחלת עישון בקרב גברים ערבים. מעקב אחרי המגמות, הן של שיעורי עישון והן של תחלואה ותמותה מסרטן הריאה מאפשר לזהות קבוצות בסיכון ולעקוב אחרי השפעתן של תכניות התערבות שונות.״

הנתונים באדיבות משרד הבריאות