במאמר שפורסם בכתב העת BMC Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות התומכות בבטיחות ויעילות Baricitinib (אולומיאנט) בחולים עם אבחנה של SLE (או Systemic Lupus Erythematosus).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לופוס הינה מחלה אוטואימונית המתאפיינת בהפרעה בבקרה חיסונית ודלקת רב-מערכתית. Baricitinib מהווה את אחד הטיפולים החדשים כנגד לופוס וכעת הם ביקשו להשלים מטה-אנליזה להערכת בטיחות ויעילות התרופה כנגד לופוס.
החוקרים ערכו חיפוש לזיהוי כל המחקרים האקראיים ומבוקרים במאגרי PubMed, Scopus, Web of Science ו-Cochrane, אשר ערכו השוואה בין Baricitinib ובין פלסבו לטיפול בלופוס.
הסקירה כללה שלושה מחקרים, אשר כללו בסך הכול 1,849 חולים. בקרב המשתתפים בזרוע הטיפול ב- Baricitinib תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית להשגת תגובה לפי SRI-4, בהשוואה לחולים בזרוע הפלסבו (סיכון יחסי של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.21). עוד עולה מהנתונים כי טיפול ב- Baricitinib הוביל לתוצאות טובות יותר מפלסבו בהערכת שיעורי ירידה של לפחות 4 נקודות במדד SLEDAI-2 K Score (סיכון יחסי של 1.13, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.22).
באשר לשיעורי הפוגה של דלקת מפרקים או פריחה לפי SLEDAI-2 K, הטיפול ב- Baricitinib הדגים תוצאות טובות יותר מפלסבו (סיכון יחסי של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.17).
אירועים חריגים משנית לטיפול התרופתי לא היו שונים משמעותית בין חולים בזרוע הטיפול ב- Baricitinib ובזרוע הפלסבו (סיכון יחסי של 1.01, רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות Baricitinib בטיפול בחולים עם לופוס. הטיפול התרופתי ענה על התוצא העיקרי של המחקר וחלק מהתוצאים המשניים, עדות ליכולת הטיפול לשפר את התוצאות בחולי לופוס.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!