מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר בוצע בהקצאה אקראית ופורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Canadian Medical Association Journal עולה כי קריותרפיה באמצעות חנקן נוזלי עשויה להיות יעילה יותר בהסרת יבלות (Common warts) מאשר חומצה סליצילית או גישה של מעקב בלבד.
החוקרים מסבירים כי קריותרפיה מצויה בשימוש נרחב בטיפול ביבלות עוריות במסגרת הרפואה הראשונית, ואולם הראיות בספרות תומכות יותר בשימוש בחומצה סליצילית למטרה זו. לפיכך, ביקשו להשוות את היעילות של טיפולים אלו וכן של גישה שמרנית של מעקב בלבד.
במחקר נכללו 250 חולים עוקבים אשר טופלו בין השנים 2006 ו-2007 בשל יבלות עוריות חדשות באחת משלושים מרפאות בהולנד, ואשר הוקצו אקראית לאחת משלוש קבוצות: קריותרפיה באמצעות חנקן נוזלי מדי שבועיים, שימוש עצמי בחומצה סליצילית טופיקלית מדי יום, או מעקב בלבד. מבין 250 המשתתפים, 112 (49%) הראו יבלות נפוצות ו-128 (51%) הראו יבלות פלנטריות.
החוקרים מדווחים כי היעד העיקרי של המחקר נקבע כאחוז המשתתפים אשר חוו ריפוי של כל היבלות בתום 13 שבועות מעקב, וניתוח הנתונים בוצע בגישת Intent-to-treat. יעדיו המשניים של המחקר כללו את ההיענות לטיפול, תופעות הלוואי ושביעות רצון המטופלים מהטיפול. צוות של אחיות העריכו את תוצאות הטיפול בביקורי בית בתום 4, 13 ו-26 שבועות.
החוקרים מציינים כי גיל החולים נע בין 4 ו-79 שנים, עשרה חולים (4%) אבדו למעקב ו-240 נכללו בניתוח הנתונים הסופי. בקבוצת הקריותרפיה, עמד שיעור הריפוי על 39% (95% CI = 29-51%) לעומת 24% (95% CI = 16-35%) בקבוצת החומצה הסליצילית ו-16% (95% CI = 9.5-25%) בקבוצת המעקב.
מאחר ויעילות הטיפול נבדלה בין החולים עם יבלות נפוצות ובין אלו עם יבלות פלנטריות (p=0.007), החוקרים דיווחו על תוצאות הקבוצות יחד ובנפרד (על פי מיקום היבלות).
עבור חולים עם יבלות נפוצות (116 משתתפים), מציינים החוקרים, היו הבדלים אלו ניכרים יותר. שיעורי הריפוי עמדו על 49% בקבוצת הקריותרפיה (95% CI = 34-64%), 15% בקבוצת החומצה הסליצילית (95% CI = 7-30%) ו-8% בקבוצת המעקב. הטיפולים השונים לא נקשרו בהבדלים משמעותיים בשיעורי הריפוי בקבוצת היבלות הפלנטריות (124 משתתפים).
לדברי החוקרים, בטיפול ביבלות נפוצות, הייתה קריותרפיה השיטה הטיפולית היעילה ביותר במסגרת הרפואה הראשונית. באשר ליבלות פלנטריות, לא נמצא הבדל בעל משמעות קלינית בין יעילות הקריותרפיה, השימוש הטופיקלי בחומצה סליצילית וגישת מעקב שמרנית בתום 13 שבועות.
בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את היעדר הסמיות ואת העובדה כי בקבוצת החומצה הסליצילית נין הטיפול בידי החולה עצמו.
על אף שמחקרים קודמים הראו עדיפות לחומצה סליצילית על פני קריותרפיה, מסכמים החוקרים, הרי שמחקרם זה אשר בוצע בהקצאה אקראית של החולים הינו הראשון המספק ראיות התומכות בשימוש בקריותרפיה על פני חומצה סליצילית, אם כי הדבר נכון לדבריהם רק בנוגע ליבלות נפוצות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!