זיהומים במבוגרים על-רקע טיפול רפואי בחיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי נפוצים יותר על-רקע שימוש במכשירים רפואיים, בהשוואה לסיכון הקיים לזיהומים אלו לאחר התערבות ניתוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Infection Control and Hospital Epidemiology.

החוקרים התבססו על נתוני ה-National Healthcare Safety Network מטעם ה-CDC, הכוללים סיכום ארצי עדכני של הפתוגנים והעמידויות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי במבוגרים וילדים, כולל זיהומים בזרם הדם על-רקע שימוש בצנתר מרכזי, זיהומים בדרכי השתן על-רקע קתטר שתן, דלקת ריאות על-רקע שימוש במכשיר הנשמה וזיהומים באתר ניתוחי.

חולים עם זיהומים בזרם הדם על-רקע שימוש בצנתר מרכזי, זיהומים בדרכי השתן על-רקע קתטר שתן, או דלקת ריאות על-רקע שימוש במכשיר הנשמה, לרוב מאושפזים בבית החולים מספר ימים טרם הופעת הזיהום ולכן סביר כי הפתוגנים התורמים לזיהומים אלו נרכשו במהלך האשפוז, כאשר החולים היו חשופים לתכשירים אנטי-מיקרוביאליים, בזמן שקיים לחץ הדבקה גבוה בפתוגנים עמידים. לחילופין, זיהומי פצע ניתוחי נובעים מקונטמינציה חיידקית מהפלאורה של העור של המטופל ולכן אלו קיים סיכוי קטן יותר כי אלו לא יהיו רגישים לטיפול אנטי-מיקרוביאלי.

הדו”חות האחרונים מספקים נתונים אודות השנים 2015-2017 ממרכזים שכלל מבוגרים וילדים.

הפתוגנים הנפוצים ביותר במבוגרים כללו Escherichia coli (18%), Staphylococcus aureus (12%) וזני Klebsiella (9%). במחקר בילדים, הפתוגנים המדווחים הנפוצים כללו Staphylococcus aureus (15%), Escherichia coli (12%) ו-Coagulase Negative Staphylococci (12%).

בסך הכול, הפתוגנים שנקשרו עם זיהומים על-רקע שימוש במכשיר רפואי השתנו בהתאם לסוג הזיהום על-רקע טיפול רפואי ותנאי המרכז הרפואי.

בקרב מבוגרים, ביחידות אונקולוגיות זוהה פיזור ספציפי של פתוגנים, כאשר Escherichia coli (16.5%) היה הפתוגן הנפוץ ביותר במקרים של זיהום בזרם הדם על-רקע שימוש בצנתר מרכזי והיה נפוץ יותר ביחידות אונקולוגיות מאחרות, דוגמת יחידת טיפול נמרץ.

מנגד, בילדים החיידק הנפוץ ביותר במקרים של זיהומים בזרם הדם על-רקע שימוש בצנתר מרכזי ביחידות טיפול נמרץ ביילודים היה Staphylococcus (46.1%). חיידקי Enterococcus faecalis היו הפתוגנים הנפוצים ביותר שנקשרו עם זיהומים בזרם הדם על-רקע שימוש בצנתר מרכזי מיחידות טיפול נמרץ ביילודים (14.8%).

פתוגנים שנקשרו עם זיהומי פצע ניתוחי השתנו לפי סוג הניתוח. במבוגרים ובילדים, מרבית הפתוגנים דווחו לאחר ניתוח בטן (מבוגרים: 54%; ילדים: 62.8%), ניתוח אורתופדי (מבוגרים: 23.5% לעומת ילדים: 13.8%)

אחוז הפתוגנים שהיו לא-רגישים לטיפול אנטי-מיקרוביאלי נבחר במבוגרים השתנה בהתאם לטכניקת סגירת הפצע במקרים של זיהומי פצע לאחר ניתוח בטן. בכלל הפתוגנים, שיעורי עמידות לטיפול היו גבוהים יותר בקרב חולים בהם בוצעה סגירה לא-ראשונית, בהשוואה לאלו בהם בוצעה סגירה ראשונית.

בנוסף, שיעור העמידות לטיפול היה גדול יותר משמעותית בקרב מבוגרים עם זיהומים על-רקע שימוש במכשירים רפואיים, בהשוואה לשיעור העמידות באלו עם זיהום פצע ניתוחי. ההבדל בעמידות היה בולט ביותר בקרב חיידקי Enterococcus faecium אשר היו עמידים לונקומיצין (82.1% מזיהומים על-רקע מכשיר רפואי, לעומת 55.6% מזיהומי פצע ניתוחי).

החוקרים מסכמים ומסבירים כי ממצאים אלו תומכים בתכניות להדרכת בחירה שקולה של טיפול אנטי-מיקרוביאלי במטרה לסייע בהפחתת מקרים של זיהומים על-רקע טיפול רפואי.

Infect Control Hosp Epidemiol. Published online November 25, 2019.

Infect Control Hosp Epidemiol.

לידיעה במדסקייפ