לקדמה הטכנולוגית השלכות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו. אך כידוע, אין טוב בלי רע. הנה מה שעלינו לעשות היום כדי להבטיח כי רפואת העתיד לא תפגע בבריאות הציבור.

ככל שחולפות השנים, השימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים גדל והולך משמעותית. הרפואה משתנה והופכת בהדרגה לרפואה מותאמת אישית. מידע וטיפול רפואי, לרבות בדיקות דם, בדיקות אולטרסאונד ואפילו אבחון רפואי יבוצעו במסגרת ביתית. האם רפואת העתיד מותאמת לכולם? האם כל אחד יוכל ליהנות מהשפע הטכנולוגי הזה?

אין ספק שבעתיד הרפואה תהיה מתוחכמת יותר – נוכל לאתר ולתקן גנים פגומים, לבחון אילו מבין התרופות הקיימות מעניקה מענה טוב יותר לחולה פרטני ואפילו להחליף איברים חולים בבריאים. אבל כל זה יהיה יקר מאוד ואם לא יחול שינוי משמעותי במדיניות הממשלה, רוב החידושים הללו לא יהיו חלק מסל הבריאות הציבורי, אלא נחלתם הבלעדית של אלה שידם משגת.

על סוגיה זו עלינו לתת את הדעת כבר עתה ולמצוא פתרונות הולמים. כיום מוגשות לוועדה הסל טכנולוגיות בהיקף של כמעט 2 מיליארדי שקלים, שמדורגות כחיוניות על ידי חברי ועדת הסל, אך ממשלת ישראל מסרבת להקצות תוספת תקציב שנתית כפי שמומלץ על ידי מועצת הבריאות ומשרד הבריאות. אי לכך רוב הטכנולוגיות החדשניות לא נכללות בסל הבריאות ומגמה זו רק מחריפה משנה לשנה. כדי להבטיח שטכנולוגיות אלו יעמדו לרשות הציבור הרחב דרושה תוספת שנתית של כמיליארד ש”ח לסל הבריאות כפול מהשיעור המוקצב היום.

בנוסף, טכנולוגיות רבות ורפואה היברידית לא מותאמות ונגישות לחלק רחב מהאוכלוסייה כגון מי שאינו חשוף לאינטרנט ו/או לשימוש בטכנולוגיה (חרדים או מבוגרים ועוד) וחלקן לא נגיש לאנשים עם מוגבלויות מסוימות.

האם קשיש מסוגל לכוון את מכשיר השמיעה שלו ולבחור לעצמו “תוכנית” שמיעה באמצעות לחיצה על כפתור זעיר במכשיר? איך מתאימים מכשיר המתריע באמצעות צליל בלבד לאדם כבד שמיעה? אל לנו לשכוח את אלו הנשארים מאחור מבחינה טכנולוגית ואינם יודעים כיצד להשתמש במערכות הממוחשבות. חשוב כי החברות המפתחות ירחיבו את היקף המעורבות של המטופלים בשלבי המחקר והפיתוח, ובתהליך היישום של המערכות כדי להבטיח את נגישות המערכות לצרכנים השונים.

האם לכולנו כלים לבחור בין החלופות והטכנולוגיות הרבות המוצעות בשוק החופשי או שאנו מושפעים מהפרסום והשיווק של הספקים והיצרנים? כפי שוועדת הסל מתעדפת טכנולוגיות לסל חשוב שמשרד הבריאות ייקח על עצמו להקים מסגרת שתסייע לציבור בבחירת טכנולוגיות רפואיות בשוק החופשי ותצמצם משמעותית את היכולת של היצרנים “לשכנע” את הציבור לרכוש שירותים מסוימים מבלי שהם מבינים את התועלת שלהם או את החלופות העומדות לרשותם.

לקדמה הטכנולוגית עלולה להיות השלכה גם על יחסי מטפל-מטופל. היכרות הרופא את המטופל לאורך זמן חשובה לאבחון טוב יותר של מצבו הרפואי, ולאמון שהמטופל רוחש להמלצות הטיפוליות שהוא מקבל מהרופא. כבר היום חשים מטופלים רבים שהרופאים מבלים את רוב זמן הבדיקה מול המסך.

בעתיד, כשהתקשורת עם הרופא תהא דיגיטלית בעיקרה, והזמן העומד לרשות הרופא לשוחח עם המטופל הולך ומתקצר על חשבון המערכות הדיגיטליות, הקשר האישי בין המטפל למטופל מתערער ועימו גם כוחו של הרופא  לייצר אמון ולהגביר את היענות המטופל לטיפול. כיום, כמחצית מהמטופלים לא מבצעים את הטיפול הרפואי שהומלץ להם במלואו., במציאות העתידית, המספר רק עלול לעלות אם לא נמצא מסגרות חילופיות שיסייעו להגברת קשר זה.

הקדמה הטכנולוגית קוסמת וחיונית וללא ספק תביא מהפיכה בבריאות, אבל אם לא נתארגן לקראתה, ברכה זו עשויה להפוך לקללה לפחות עבור אותן קבוצות באוכלוסייה, אשר נגישותן לבריאות נמוכה משמעותית, אך דווקא צרכיהן גבוהים ביחס לשאר.