Melanoma & BCC

בין המושבים בכנס Biomed Israel 2024 שיתקיים השבוע: Fem Tech, ומכשור רפואי חדשני

מושב Fem Tech בכנס Biomed Israel 2024 יציג את הפערים המגדריים בתחום הרפואי וכיצד התעשייה מסתערת לסגור אותו. סטארט-אפים ישראליים יציגו דור חדש של מכשירים רפואיים המפשטים ניתוחים והליכים רפואיים, מקטינים את הפולשנות, מפחיתים כאב, ומקצרים את תהליך השיקום וההחלמה.

כנס Biomed Israel 2024, אירוע מדעי החיים וטכנולוגיות הבריאות הבינלאומי יערך השבוע (בין ה-21 ל-23 במאי) בתל אביב.
בכנס ישתתפו מנהלים בכירים ונציגים של 150 סטארט-אפים שירצו בהרצאות המליאה וכן כמרצים ראשיים במגוון מושבים שיעסקו בתרופות חדשות, כלים דיאגנוסטיים, מכשור רפואי ופתרונות בריאות דיגיטלית והשפעתם על הבריאות והרווחה של אנשים ברחבי העולם.

בתמונה הראשית: ד”ר אביטל אדלר וד”ר ענבל צפיר לביא- מובילות מושב Fem Tech בכנס Biomed Israel 2024

ד”ר אביטל אדלר משקיעה בקרן אמון (aMoon), המתמחה בהשקעות בתחום טכנולוגיות הבריאות, וד”ר ענבל צפיר לביא, מייסדת שותפה ומנכ”לית בחברת הסטארט-אפ Nevia Bio (נביאה ביו) המפתחת בדיקות לזיהוי מוקדם של מחלות על בסיס הפרשות וגינליות, תנחינה ביחד ביום רביעי מושב מיוחד בכנס שיתמקד בטכנולוגיות רפואיות לנשים (Fem Tech). המושב יסקור את אחד האתגרים הרפואיים הגדולים של המאה האחרונה והוא הפער המגדרי העצום שנוצר בין גברים ונשים בתחום הרפואי שמאיים על בריאותן ואף על תוחלת החיים של נשים. עובדה היא שהרפואה המודרנית נוצרה על ידי גברים ולמען גברים והאפליה מתפרסת על פני כל השלבים והרמות: תקצוב, מחקר, אבחונים, טיפולים, תרופות, מודעות ועוד. חברות הסטארט-אפ הישראליות שישתתפו במושב: Ibex Medical Analytics – פיתחה פתרון דיאגנוסטי מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה לאבחון סרטן השד (במודל שירות ענן -SaaS), EndoCure – פיתחה פתרון דיאגנוסטי מבוסס אולטרה סאונד ברזולוציה גבוהה לזיהוי מהיר של אנדומטריוזיס, PredictaMed – פיתחה פתרון אנליטי המנתח נתונים בתיק הרפואי של המטופלת בכלי AI ומסוגל לנבא סיכוי להתפרצות מחלה אוטואימונית, PregnanTech – פיתחה מכשיר רפואי בצורה של טבעת המוחדרת לצוואר הרחם, מזהה פוטנציאל ללידה מוקדמת ומאפשרת טיפול הדוחה את הלידה המוקדמת תוך צמצום הסכנת לעובר ולאם, AIVF – פיתחה פתרון לטיוב ולייעול של טיפולי פוריות באמצעות בינה מלאכותית וטכנולוגיות ראייה ממוחשבת, ו- DermaAb.io – פיתחה פתרון למדידת ביו מרקרים על עור האישה שמאפשר הכוונה של טיפול למחלות אוטואימוניות וקיצור תהליך הטיפול. כמו כן, תשתתף במושב ד”ר גלי לרמן ממרכז קולטון לחקר מחלות אוטואימוניות באוניברסיטת תל אביב –המתמחה ברפואה ישראלית מודעת מין ומגדר.

ד”ר ענבל צפיר לביא: “הפיזיולוגיה של נשים שונה מזו של גברים בגלל הורמון אסטרוגן הבלעדי לנשים שיש לו השפעה גדולה על מערכת החיסון ועל התפתחות מחלות והתמודדות אתן. לכן ברור שלתרופות שתוכננו עבור גברים יש אפקטיביות קטנה יותר בקרב נשים ולכן קשה להן יותר להשתקם ממחלות. לצד הפער באפקטיביות ישנם פערים גם בתופעות הלוואי, במינון הנדרש, בהשפעה המטבולית ועוד”. לדברי ד”ר צפיר לביא, “הפער העמיק כשבין שנת 1977 לשנת 1993 ה-FDA המליץ לא להכליל נשים בגיל הילודה במחקרים קליניים וכל התרופות שפותחו בתקופה זו יוצרו תוך התאמה לגנטיקה ולביולוגיה של גברים. מאז ב-30 השנים האחרונות הפער הצטמצם באופן מתון בלבד”.

לאפליה הרפואית של נשים יש השפעות ממשיות על בריאותן. נשים מאובחנות במחלות 4 שנים בממוצע מאוחר יותר מאשר גברים וכך גם יש איחור באבחון של מחלות ספציפיות אצל נשים: 4.5 שנים איחור באבחון סוכרת, 2.5 איחור באבחון סרטן ועוד. יתרה מכך, במקרים רבים הן סובלות מאי אבחון מחלה או אבחון שגוי שלה מכיוון שכל תיאור התסמינים מבוסס על השתקפותם אצל גברים בלבד. לדוגמא, על פי מחקר של הפורום הכלכלי העולמי הסיכוי של נשים לקבל אבחון שגוי של התקף לב גדול ב-50% מזה של גברים. גם במחלות כמו אוטיזם ו-ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות) ישנו אחוז גבוה יותר של נשים אשר לא מאובחנות כלל, מאובחנות באופן שגוי או באיחור משמעותי. למרבה הפלא, הפער קיים גם במחלות נשיות בלבד כמו אנדומטריוזיס שרק 6 מתוך 10 נשים מאובחנות בה ויש איחור של 7 עד 10 שנים באבחון. נשים מהוות 80% מהחולים במחלות אוטואימוניות אך נדרשות 5 שנים עד שהן מאובחנות במחלות מסוג זה.

מחקר של הפורום הכלכלי העולמי קובע שסגירת הפער המגדרי הרפואי תניב רווח שנתי של 1 טריליון דולר לשנה משנת 2040 כש-3.9 מיליון נשים תהיינה בריאות יותר, תוכלנה לעבוד שנים רבות יותר ותתרומנה יתרונות כלכליים נוספים. 

 ד”ר אביטל אדלר: “בשנים האחרונות גדלה מאוד המודעות לפער הרפואי המגדרי ולפער שממנו סובלות הנשים בכל התחומים והרמות וניתן לומר שמתחוללת ממש מהפכה בשטח. כיום, מחקרים קליניים ומאמרים שנשלחים לפרסום חייבים להתבסס גם על נשים במדגם ודור חדש של טכנולוגיות חדשניות, שאת חלקן נציג במושב, חותר לפתור את הבעיות הרפואיות של נשים. חברות התרופות מתגייסות גם הן לסגור את הפער ומחפשות את הפתרונות הללו שנציג”. ד”ר אדלר הוסיפה: “אחד מהמנועים הגדולים של החדשנות החותר לסגירת הפער הן קרנות ההון סיכון ומשקיעות פרטיות שהגדילו באופן משמעותי את השקעותיהן ב-Fem Tech בכל תחומיו: טכנולוגיות רפואיות, ביופארמה, מכשירים ודיאגנוסטיקה. בשנת 2018 הגיעו ההשקעות  בתחום ל-511 מיליון דולר (69 עסקאות) והן צמחו ל-1.8 מיליארד דולר בשנת 2021 ול-1.9 מיליארד דולר בשנת 2022 (155 עסקאות ו-184 עסקאות בהתאמה). במחצית הראשונה של 2023 שיעור ההשקעות בתחום ה-Fem Tech היה גדול ב-314% לעומת ההשקעות במחצית הראשונה של 2018 ואילו ההשקעות בכלל טכנולוגיות הבריאות צמחו מאז ב-28% בלבד”.

 

מושב מיוחד שיערך ביום רביעי יוקדש לתחום המכשור הרפואי הצומח בקצב מואץ בישראל ויחשוף מגמות מרכזיות בתחום.

את המושב ינחו במשותף גלעד גליק, לשעבר מנכ”ל איתמר מדיקל, נשיא ארגון MCI ופעיל בשוק ההון סיכון בתחום ואיל ליפשיץ, שותף מנהל קרן ההון סיכון פרגרין (Peregrine Ventures). במסגרת המושב יחשפו סטארט-אפים ישראלים דור חדש של מכשירים רפואיים שמפשטים ניתוחים והליכים רפואיים, מקטינים את הפולשנות, מפחיתים כאב, מקצרים את תהליך השיקום וההחלמה. משולבים בהם טכנולוגיות בינה מלאכותית, למידת מכונה, ביג דאטה ובריאות דיגיטלית. את ההרצאה המרכזית יישא Jon Salveson, סגן יו”ר בנק ההשקעות Piper Sandler, המכהן שם גם כיו”ר בנקאות ההשקעות בתחום ה-Healthcare.

הסטארט-אפים שישתתפו במושב המיוחד הם: Discure – חברה בשלבי מחקר קליני המפתחת טכנולוגיה מהפכנית לטיפול ביו-חשמלי בבעיות גב ומפרקים, BioBeat – חברה בשלב המסחור בארה”ב עם טכנולוגיה מהפכנית בתחום מדידות לחץ דם רציפות ללא שרוול, BrainsWay – חברה ציבורית נסחרת בת”א ונאסד”ק בשלב מסחור שמפתחת טכנולוגיה לא פולשנית לטיפול במחלות נפש, Caps Medical – מתמקדת בפיתוח ושיווק של מערכת לטיפול חדשני בסרטן, בטכנולוגיה זעיר פולשנית וסלקטיבית, המשתמשת בפלזמה קרה,  FUSMobile– מפתחת פתרונות לא פולשניים לטיפול בכאבים כרוניים, Magneto מפתחת פתרונות חדשניים להוצאת קרישי דם בהליך צינתורי תוך שימוש בתכונות החשמליות של קריש הדם, ו-Alpha Tau – מפתחת טכנולוגיית טיפול בסרטן ייחודית בשם Alpha DaRT. הטכנולוגיה מבוססת על שימוש בחלקיקי אלפא רדיואקטיביים זעירים המוחדרים ישירות לתוך גידולים סרטניים, תוך פגיעה מינימלית ברקמות בריאות סמוכות.

לאחרונה הצטרפו להשקעות הגדלות בתחום הקרנות Shoni Health Ventures  ו-Almeda Ventures ונרשמו אקזיטים והנפקות מרשימים של החברות Cardio Valve, CartiHeal, Itamar medical ו-Alpha Tau Medical .

אייל ליפשיץ, שותף מנהל בקרן ההון סיכון פרגרין: “הצלחתם של סטארט-אפים ישראלים בתחום המכשור הרפואי היא סיפור מעורר השראה, אנחנו רואים סטארט-אפים ישראלים שמובילים את הדרך בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך. הצלחה זו נובעת מכישרון אנושי מיומן, גישה להון, תמיכה ממשלתית ותרבות של חדשנות בלתי מתפשרת.  פתרונות טכנולוגיים אלו תורמים רבות לשיפור איכות החיים ומצילים חיי מיליונים ברחבי העולם. גם בתקופה מאתגרת זו, ישראל נותרת מרכז גלובלי מוביל בתחום והחברות הגדולות בעולם מתעניינות וקונות חברות רפואיות ישראליות. הצלחתן של החברות הישראליות בכלל ובתחום המכשור הרפואי בפרט מהווה עדות נוספת לחוסן ולתעוזה של המדינה, ולרוח היזמות הבלתי נדלית המאפיינת את האקוסיסטים הישראלי.

גלעד גליק הוסיף: “תחום הטכנולוגיה הרפואית בישראל בעשור האחרון מתאפיין בחדשנות יוצאת דופן גם ביצירתיות, באמינות המוצרים, במדע המבוסס ובעלות הפיתוח האטרקטיבית. גורמים אלו מיצרים מגוון חברות רחב ומעניין ברמה העולמית גם למשקיעים וגם לשחקנים בינלאומיים שעולה בכמותו ורמתו על כל ארץ אחרת מלבד ארה”ב. במושב שלנו נדבר על איך חברות שהצליחו כיווננו את מאמציהם גם להכנות או התחלת מסחור כדי להוסיף ערך”.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • מערכת בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של דימום ממעי דק (The Lancet Digital Health)

    מערכת בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של דימום ממעי דק (The Lancet Digital Health)

    בדיקת קפסולה בעזרת בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחון מדויק ומהיר יותר של נגעים מדממים במעי הדק, בהשוואה לבדיקה סטנדרטית, כך עולה מתוצאות מחקר רב-מרכזי חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Digital Health. במסגרת המחקר גויסו מ-14 מרכזים רפואיים חולים עם חשד לדימום ממעי דק אשר השלימו בדיקת קפסולה אנדוסקופית של המעי הדק עם מערכת NaviCam […]

  • תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לפענוח תפקודי ריאות משפרת דיוק אבחנתי (Am J Respir Crit Care Med)

    תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לפענוח תפקודי ריאות משפרת דיוק אבחנתי (Am J Respir Crit Care Med)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Thoracic Society International Conference עולה כי תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית לפענוח עקומות תפקודי ריאות הובילה לקביעת אבחנות בצורה מדויקת יותר ע”י רופאי משפחה. החוקרים מסבירים כי רופאים משפחה לעיתים קרובות אינם חשים בנוח להשלים ולפענח בדיקת תפקודי ריאות לאור העדר הכשרה וניסיון מספקים. במחקר הנוכחי הם ביקשו […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה