Menopause

מקרופרולקטינמיה – מצב שפיר שאינו מצריך טיפול (מתוך ה- Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism ב- 28 באפריל, עולה כי חולים עם מקרופרולקטינמיה אינם זקוקים לבדיקות נרחבות או מעקב ממושך.

לדברי החוקרים, כל עוד ריכוז הפרולקטין המונומרי של אותם חולים נשאר תקין, צורה זו של היפרפרולקטינמיה אינה מצריכה בדיקות הדמיה, טיפול בדופמין או מעקב אנדוקריני ממושך.

הם מוסיפים כי היפרפרולקטינמיה הינה ההפרעה הפיטואיטרית השכיחה ביותר.  מקרופרולקטינמיה נפוצה באופן יחסי, ויש לבצע בדיקות סקירה לפרולקטין בעת הנוכחית.

עפ”י דיווח מ- 2009, שכיחות מקרופרולקטינמיה עומדת על 3.68%, כאשר אלו הסובלים מהיפרפרולקטינמיה מהווים בין 15% – 46%.

במחקר הנוכחי בוצע מעקב אחר 51 נשים, בין הגילאים 18 עד 55 שנים, עם מקרופרולקטינמיה.  זמן המעקב החציוני עמד על 9.9 שנים משך זמן ארוך יותר ממחקרים אחרים שבוצעו עד כה בנושא.

המחקר הנוכחי כלל 55 נשים.  בכניסתן למחקר, ל 4 נשים הייתה אדנומה פיטואיטרית, ומתוכן אחת סבלה מכאבי ראש; 6 נשים נוספות התלוננו על כאבי ראש; ול 5 נשים היה כפל ראייה ממושך בעין אחת.  לכל יתר הנשים לא היו תלונות לגבי חדות ראייתן.

13 נשים סבלו מאוליגומנוראה, אחת סבלה מאמנוראה שנפתרה לאחר 5 חודשי טיפול בברומוקריפטין (bromocriptine), ויתר הנשים דיווחו על מחזורים תקינים או על גיל מעבר, עם וללא הסרת רחם. אישה אחת סבלה מגלקטוראה שחלפה עצמונית.

במהלך המעקב, 7 נשים סבלו מכאבי ראש (כולל אחת שסבלה מכך בכניסתה למחקר); שתי נשים סבלו ממיגרנות; אישה אחת סבלה מכאבי ראש באיזור הסינוסים; וב- 4 נשים נותרה הסיבה לכאבי הראש לא מאובחנת.  אישה אחת פיתחה המיאנופיה שחלפה תוך שבועיים, כאשר הדמיית הראש שלה הייתה תקינה.

שתיים מארבע הנשים שסבלו מאדנומה פיטואיטרית עברו הדמיות נוספות.  באחת, לא היה שינוי במיקרואדנומה, בשנייה הנגע לא הופיע בבדיקה.

8 נשים היו בגיל המעבר בתחילת המחקר, יתר 43 הנשים היו בעלות פוטנציאל להרות.  מתוך 13 הנשים עם אוליגומנוראה, 4 שבו למחזור תקין, 3 הגיעו לגיל המעבר, 2 הפסיקו את המעקב, ו 4 עדיין סבלו מאוליגומנוראה.  לא התפתחו אי סדירויות חדשות במחזור החודשי.

חולה אחת פיתחה גלקטוראה שהופיעה לסירוגין, וחולה נוספת פיתחה את המצב לאחר לידה מצב שנמשך שנתיים, על אף טיפול של חצי שנה באגוניסט לדופמין.  זוהי הנבדקת היחידה שטופלה בדופמין במהלך המחקר.

החוקרים מסבירים כי אם פרולקטין מונומרי הינו תקין כאשר מחושב באמצעות בדיקות ביוכימיות, כפי שמבוצע כיום במעבדות אנדוקריניות רבות, אז כאשר מתגלה מקרופרולקטינמיה, לא דרושות בדיקות נוספות ברוב המכריע של החולים.

החוקרים מסכמים כי ממצאיהם תומכים בהשקפה לפיה מקרופרולקטינמיה יכולה להחשב וריאנט שפיר, וכי בדיקות הדמיה, טיפול באגוניסטים לדופמין ומעקב ממושך אינם הכרחיים.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך