Migraine

גירוי עצב טריגמינאלי להקלה על מיגרנה אפיזודית וכרונית (מתוך כנס ה-International Headache Society)

גירוי חיצוני של העצב הטריגמינלי (eTNS או External Trigeminal Nerve Stimulation) עשוי לשמש כטיפול יעיל להקלה על מיגרנה אקוטית, גם כאשר ניתן זמן רב לאחר התחלת ההתקף, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-International Headache Society.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והבטיחות של eTNS בטיפול אקוטי במיגרנה. הטיפול כלל מתן פולסים ביפאזיים של 16 mA ב-100 הרץ ו-250 מיקרו-שניות בשעה. גירוי דמה של 1 הרץ/250 מיקרו-שניות עם זרם מקסימאלי של 5 mA לשעה סיפק תחושת נימול. המשתתפים במחקר חולקו לטיפול יחיד עם גירוי פעיל או דמה.

כל המשתתפים במחקר היו בגילאי 18-65 שנים, עם היסטוריה של מיגרנה אפיזודית או כרונית עם ובלי אאורה, שחוו התקף מיגרנה במשך לפחות שלוש שעות עם עוצמת כאב יציבה במשך לפחות שעה אחת. המשתתפים לא נטלו טיפול תרופתי להקלה על מיגרנה אקוטית בשלוש השעות שקדמו למתן הטיפול במסגרת המחקר.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד כאב לאחר שעה אחת, בהשוואה למצב בתחילת המחקר. תוצאי סיום משניים כללו את השינוי במדדי כאב לאחר שעתיים ולאחר 24 שעות ושיעור החולים שלא נטלו טיפול לשיכוך כאבים בנקודות זמן אלו.

החוקרים מדווחים כי 57 חולים היו זמינים להערכה בנקודות הזמן שהוגדרו. מהתוצאות עלה כי לאחר שעה אחת, בקבוצת הגירוי הפעיל דווח על ירידה של 65% בכאב, בהשוואה לתחילת המחקר. בקבוצת הפלסבו תועדה ירידה של 32%. שיעור גבוה יותר של חולים בקבוצת הגירוי הפעיל לא סבלו מכאב בכל נקודות הזמן שנבחנו במחקר.

בדומה, מספר רב יותר של חולים בקבוצת הטיפול הפעיל (63%) דיווחו על ירידה של לפחות 50% בכאב לאחר שעה אחת, בהשוואה לביקורות (31%). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשימוש בתרופות הצלה בתוך 24 שעות.

לא תועדו אירועים חריגים חמורים, כאשר רק חולה אחד דיווח על אירוע חריג מינוי של בחילות שחלפו עצמונית.

מתוך כנס ה-International Headache Society.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לתחלואה נפשית בחולים עם מחלות ריאומטיות סיסטמיות (Rheumatology)

    גורמי סיכון לתחלואה נפשית בחולים עם מחלות ריאומטיות סיסטמיות (Rheumatology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של לופוס, תסמונת שיוגרן ודרמטומיוזיטיס סיכון מוגבר להתפתחות תחלואה נפשית בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis). במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההיארעות וגורמי הסיכון לתחלואה נפשית בחולים עם אבחנה של מחלות ריאומטיות אוטואימוניות […]

  • ההשפעה של טיפול במעכבי SGLT-2 על הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (J Stroke Cerebrovasc Dis)

    ההשפעה של טיפול במעכבי SGLT-2 על הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (J Stroke Cerebrovasc Dis)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, טיפול במעכבי SGLT-2 אינו מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי או התקף איסכמי חולף בהשוואה לפלסבו או טיפולים אחרים; עם זאת, תועדה מגמה של סיכון מופחת לאירוע מוחי המורגי בקרב חולים תחת טיפול בתרופות ממשפחה זו. במסגרת […]

  • חשיבות המצב הסציואקונומי על תוצאות תפקודיות לאחר אירוע מוחי (J Am Heart Assoc)

    חשיבות המצב הסציואקונומי על תוצאות תפקודיות לאחר אירוע מוחי (J Am Heart Assoc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי למרות התקדמות רבה בטיפול באירוע מוחי בעשורים האחרונים, מצב סוציאלי ירוד עדיין מהווה גורם סיכון לתוצאות תפקודיות ירודות לאחר אירוע מוחי חד. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשלים סקירה לכימות ההשפעה של המצב הסוציו-אקונומי על התוצאות התפקודיות לאחר אירוע מוחי ולזהות […]

  • הערכת הסיכון להישנות אירוע מוחי איסכמי לאחר שבץ מינורי (J Am Hear Assoc)

    הערכת הסיכון להישנות אירוע מוחי איסכמי לאחר שבץ מינורי (J Am Hear Assoc)

    הסיכון להישנות אירוע מוחי לאחר אירוע מוחי איסכמי מינורי הולך ופוחת עם הזמן, אם כי נותר מוגבר באופן בעל חשיבות קלינית לאורך זמן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון להישנות לאחר אירוע מוחי איסכמי מינורי לרוב מדווח עם התקף איסכמי חולף. אין […]

  • הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש להערכת הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון בארצות הברית, כאשר מהנתונים עולה כי רמות אשלגן בדם גבוהות יותר בחולים עם מחלת פרקינסון לעומת מבוגרים ללא מחלת פרקינסון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין רמות אשלגן בדם ובין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה