Livnat Brill, Ariel Rechtman, Omri Zveik, Nitzan Haham, Esther Oiknine-Djian, Dana G. Wolf, Netta Levin, Catarina Raposo, Adi Vaknin-Dembinsky

הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה לנוירולוגיה והמעבדה לנוירואימונולוגיה והמרכז לנוירוגנטיקה ע?ש Agnes-Ginges, המרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים, ישראל.

חיסונים כנגד מחלות זיהומיות למטופלים עם טרשת נפוצה הינם  נדבך חשוב בשמירה על בריאותם הכללית. חלק מהמטופלים הינם בעלי מגבלה תפקודית, דבר החושף אותם לשכיחות יתר לזיהומים וכן ידוע כי הטיפולים לטרשת נפוצה מעלים את השכיחות לחלות במחלות זיהומיות     , דבר המגביר את הצורך בדיון לגבי חיסון המטופלים, אף יותר מהאוכלוסייה הכללית.

בראשית מגפת הקורונה נצבו בפנינו סוגיות לא פתורות רבות הנוגעות לטיפול בטרשת נפוצה. האם יותר חולים ידבקו בקורונה? האם נדרש שינוי בטיפולים הכרוניים ועוד ועוד. משהחל מבצע החיסונים בדצמבר 2020,  נוספו שאלות רבות הרלבנטיות לאנשים עם מחלות אוטואימוניות, כולל טרשת נפוצה:     . האם מותר לחסן? האם החיסון עלול לגרום לעלייה בתחלואה של טרשת נפוצה? האם החיסון יגרום להתקף? והאם החיסון עצמו יעיל ויגן על המטופלים כמו על האוכלוסייה הבריאה?

בחולים שאינם נוטלים תרופות לטרשת נפוצה קיימים מספר מחקרים המצביעים על כך שאין שוני בינם לאוכלוסייה הבריאה ביכולת לפתח תגובה חיסונית לאחר מתן חיסון. לכן, הרשויות הרגולטוריות השונות תומכות בחיסון נגד קורונה של מטופלים עם טרשת נפוצה כמו של שאר האוכלוסייה. עד כה לא נצפתה עלייה משמעותית בהתקפי טרשת אחרי חיסון ואנו ממשיכים לצבור מידע ולעקוב מקרוב אחרי סוגיה זו.

בחיסונים נגד קורונה מסוג mRNA נוסף נדבך חשוב למידע המצטבר, והוא מידת החיסוניות      המקנים חיסונים אלה.

לאחרונה פרסמנו מאמר מקבוצת המחקר שלנו בהדסה ב-JAMA Neurology הבודק את התגובה החיסונית לחיסון נגד SARS-CoV-2 של חברת פייזר, בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים בתרופה המפחיתה את רמות תאי B בדם,  ובאופן ספציפי Ocrelizumab.

הממצא הבולט בעבודתנו הינו כי חיסון נגד SARS-CoV-2 של חברת פייזר גורם לתגובה תאית ספציפית כנגד חלבון spike, באנשים עם טרשת נפוצה המטופלים ב-Ocrelizumab. המשמעות היא שהמטופלים ב- Ocrelizumab מפתחים תגובה חיסונית בעלת פוטנציאל     להגן עליהם ממחלה קשה.

הבדיקה הסרולוגית הינה הדרך הפשוטה והישירה ביותר למדוד את התגובה החיסונית הספציפית לחיסון, בעיקר משום ששיטה  זו הינה טכנית קלה בהרבה מאשר מדידת תגובות של תאי T ספציפיים לאחר חיסון. אולם ישנן תרופות הנמצאות בשימוש לטיפול בחולי טרשת נפוצה הצפויות להפחית את רמות הנוגדנים מכיוון שהן מפחיתות באופן משמעותי את רמות תאי B במחזור הדם כגון Rituximab, Ocrelizumab ועוד. מכיוון שזיכרון חיסוני מתווך על ידי תאי זיכרון הן מסוג B והן מסוג T, זיכרון חיסוני תאי הוא כנראה לא פחות חשוב מהנוגדנים. מעט מאוד ידוע על התפקיד המגן של תגובות תאי T ספציפיות ל-SARS-CoV-2 בחולים עם טיטר נוגדני אנטי-SARS-CoV-2 נמוך או חסר.

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא: https://jamanetwork.com/journals/jamaneurology/fullarticle/2784449

נקודות עיקריות:

שאלת המחקר: האם אנשים עם טרשת נפוצה המטופלים ב-Ocrelizumab (תרופה המפחיתה את רמות תאי B בדם המטופלים) מפתחים תגובת תאי T ותגובה סרולוגית          בתגובה לחיסון SARS-CoV-2 mRNA של חברת פייזר?

התוצאות: מתוך 112 משתתפים, אלו שטופלו עם Ocrelizumab פיתחו תגובה סרולוגית נמוכה יותר בהשוואה לחולי טרשת נפוצה שאינם מטופלים או לנבדקים בריאים, אך הראו תגובה שמורה של תאי T לחיסון הדומה     לנבדקים הבריאים.

המשמעות: המחקר שלנו הדגים תגובת תאי T שמורה וספציפית לחיסון במטופלים עם Ocrelizumab. זו תוצאה מעודדת     , שתוכל לסייע לרופאים לתכנן תכנית טיפול באנשים עם טרשת נפוצה בעידן ה-COVID-19.

תקציר המחקר:

חשיבות: טיפולים המדכאים תאי B עשויים להשפיע על ההתפתחות של תגובה חיסונית מגנה לאחר חיסון. הבנה של היכולת לייצר תגובה אימונית ספציפית לחיסון כנגד SARS-CoV-2     באנשים עם טרשת נפוצה המטופלים בטיפול זה הינה חשובה מאד לצורך קבלת החלטות קליניות.

מטרה: להעריך תגובה חיסונית (תאית וסרולוגית     ) ספציפית לחיסון כנגד      SARS-CoV-2 בחולי טרשת נפוצה המטופלים עם Ocrelizumab בהשוואה לנבדקים בריאים.

תכנון הניסוי ומשתתפי המחקר: המחקר      בוצע במרכז הרפואי הדסה עין-כרם בירושלים, וכלל אנשים עם טרשת נפוצה המטופלים עם Ocrelizumab, נבדקים בריאים, וחולי טרשת נפוצה שאינם מטופלים. כל המשתתפים התחסנו בין דצמבר 2020 ל–אפריל 2021. כל המשתתפים תרמו דם לבדיקה סרולוגית (2-4 שבועות לאחר החיסון השני) ולהערכת חיסוניות תאי T (שבועיים עד 8 שבועות לאחר החיסון השני). כל המשתתפים חוסנו ב-2 מנות של חיסון מסוג

BNT162b2 (Pfizer/BioNTech).

תוצאים עיקריים: נבדק אחוז המשתתפים מכל קבוצה שפיתחו תגובה סרולוגית ספציפית לחיסון ותגובת תאי T ספציפית. כל המשתתפים עברו בדיקת נוגדנים. 29 מקרב המטופלים ב- Ocrelizumab ו-15 נבדקים בריאים עברו גם הערכה של תגובת תאי T ספציפית לחיסון.

תוצאות: מבין 112 משתתפים, 49 (43.8%) הינם חולי טרשת נפוצה המטופלים ב- Ocrelizumab (שלושים ושלוש נשים, גיל ממוצע: 47.9), 23 הינם חולי טרשת נפוצה שאינם מטופלים בשום טיפול (18 נשים, גיל ממוצע 49), ו-49 נבדקים בריאים (26 נשים, גיל ממוצע: 45.3). בקרב 26 מתוך 29 המטופלים ב- Ocrelizumab (89.7%) ו-15 מתוך 15 הנבדקים הבריאים (100%) זוהתה תגובת תאי T ספציפית ל- SARS-CoV-2 לאחר 2 מנות חיסון בשיעור דומה.

ממוצע טיטר הנוגדנים ושיעור הסרולוגיה החיובית היו נמוכים יותר בקבוצת החולים המטופלים ב- Ocrelizumab בהשוואה לזו של הנבדקים הבריאים או חולי טרשת נפוצה שאינם מטופלים.

נמצאה אסוציאציה חיובית בין הזמן שחלף בין עירוי ה- Ocrelizumab לבין טיטר הנוגדנים.

מסקנות: במחקר הנוכחי, חולי טרשת נפוצה אשר מטופלים ב- Ocrelizumab פיתחו תגובת תאי T ספציפית לחיסון ל-SARS-CoV-2 בשיעור דומה לתגובה של הנבדקים הבריאים, אך תגובה סרולוגית     נמוכה יותר לאחר החיסון. לאור הפוטנציאל של תפקיד תאי T בהגנה מפני מחלה קשה של COVID-19, מדובר בתוצאות מרגיעות המעניקות בטחון, ומאפשרות לרופאים לקבוע קווי טיפול מנחים בחולים עם טרשת נפוצה בעידן ה-COVID-19.

בחסות רוש פרמצבטיקה (ישראל)