מחקר חדש מראה כי התחלת טיפול בתרופה חזקה יותר מפחיתה את הסיכון להצטברות נכות לטווח ארוך בחולי טרשת נפוצה, בהשוואה להתחלה עם אימונומודולטור ומעבר מאוחר יותר לתרופה חזקה יותר. ד"ר עמית בר-אור מאוניברסיטת פנסילבניה הציג את תוצאות מחקר ההמשך ALITHIOS בכנס ECTRIMS 2024.
המחקר עקב אחר 1,367 מטופלים עד 6 שנים, והשווה בין מטופלים שהמשיכו טיפול באופאטומומאב לבין אלו שעברו מטריפלונומיד לאופאטומומאב. התוצאות הראו כי בקרב מטופלים שלא קיבלו טיפול קודם, שיעורי החמרת הנכות ל-6 חודשים היו 16.61% לעומת 23.74%בקבוצת הטיפול הרציף לעומת המאוחר, בהתאמה.
ד"ר בר-אור דיווח כי יותר מ-80% (83.4%) מהמטופלים בטיפול רציף באופאטומומאב היו חופשיים מהתקדמות המחלה עד 6 שנים, לעומת 76.3% בקבוצה שעברה לטיפול מאוחר יותר. כמו כן, על בסיס התקדמות נכות בלתי תלויה בפעילות התקפית ל-6 חודשים, 88.9% מהמטופלים בטיפול רציף היו חופשיים מהתקדמות המחלה, לעומת 83.3% בקבוצה המאוחרת.
המחקר הראה גם כי היתרון בהפחתת הצטברות הנכות שנצפה בסוף הניסויים ASCLEPIOS I ו-II נשמר עד 6 שנים. ד"ר בר-אור ציין כי היתרון הושג ללא עלות גבוהה יותר בתופעות לוואי בתקופת הטיפול המוקדמת.
ד"ר בר-אור הוסיף כי נתונים ארוכי טווח אלה מצביעים על יעילות גבוהה יותר עם בטיחות קבילה של תרופות אנטי-CD20 ביחס לטיפולים קונבנציונליים מקו ראשון בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!