באנליזה שניה, בחלוף כעשרים שנה, נבדקו נתוני תרופות שונות לטיפול ביתר לחץ דם. מהתוצאות נראה כי אין יתרון לסוג תרופה אחת על האחרת בטווח הארוך וכי שיעורי התמותה דומים בין מטופלים שטופלו בתרופות שונות. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת, JAMA Network Open.

ברקע למחקר החוקרים מציינים את המחקר המקורי שעקב במשך כעשור אחרי מטופלים עם יתר לחץ דם שטופלו עם אחת משלוש קבוצות שונות של תרופות: משתנות ממשפחת התיאזידים (thiazide-type diuretic), חוסמי תעלות סידן (calcium channel blocker) ומעכבי Angiotensin Converting Enzyme (ACE). במחקר הראשוני לא נראו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה בין קבוצות הטיפול, אך היו חסרים נתונים לטווח הארוך.

בבסיס המחקר עמדה השאיפה להבין את ההשפעות לטווח הארוך של טיפולים שונים על תמותה ומחלות לב וכלי דם ולבחון האם ישנה עדיפות ברורה לטיפול מסוים ביתר לחץ דם לאורך זמן. לצורך כך נבדקו נתונים של כמעט 33 אלף איש להם ניתן באופן רנדומלי את אחת משלושת קבוצות התרופות, בין השנים 1994-2017. התוצא העיקרי היה מוות כתוצאה ממחלת לב וכלי דם (Cardiovascular disease). תוצאים משניים כללו תמותה מכל סיבה שהיא, תחלואה במחלת לב וכלי דם תחלואה ותמותה ממחלת לב כלילית, שבץ מוחי, אי ספיקת לב, אי-ספיקת כליות וסרטן.

מהתוצאות עולה כי לאחר מעקב ארוך טווח, שיעורי התמותה ממחלת לב וכלי דם לכל 100 איש היו 23.7, 21.6 ו23.8 לתרופות משתנות, חוסמי תעלות סידן ומעכבי ACE בהתאמה. יחס סיכון מתוקנן לחוסמי תעלות סידן מול תרופות משתנות היה 0.97 (רווח בר-סמך 95%: 0.89-1.05), יחס סיכון מתוקנן למעכבי ACE מול תרופות משתנות היה 1.06 (רווח בר-סמך 95%: 0.97-1.15).

בהתייחס לתוצאים המשניים, למעכבי ACE בהשוואה לתרופות המשתנות היה סיכון מוגבר של 19% לתמותה משבץ מוחי (יחס סיכון מתוקנן של 1.19, רווח בר-סמך 95%: 1.03-1.37) וסיכון מוגבר של 11% לאשפוז כתוצאה משבץ (יחס סיכון מתוקנן של 1.11, רווח בר-סמך 95%: 1.03-1.20), עם זאת הסיכון המוגבר שנצפה לא היה משמעותי לאחר תיקון השוואות מרובות.

מהתוצאות עולה שלכל אחת מקבוצות התרופות יתרונות וחסרונות מסוימים, אך בסופו של דבר כולן מספקות הגנה דומה מפני תמותה. התוצאות מחזקות את הנהלים הקיימים, אך גם מעלות שאלות לגבי טיפולים חדשים ליתר לחץ דם שהתפתחו מאז תחילת המחקר.

החוקרים מסכמים וממליצים להמשיך במחקר ובהערכה של טיפולים אחרים, תוך הדגשת החשיבות של נתונים ארוכי טווח לקבלת החלטות טיפוליות מושכלות. התובנות מהמחקר, שאין יתרון ברור לקבוצת תרופות מסוג מסוים על האחרות, מספקות יסוד חדש להבנת יתר לחץ דם ולטיפול בו, תוך הצגת תמונה מקיפה על אופציות הטיפול העומדות בפני המטופלים והרופאים.

JAMA network open Dec. 4, 2023

לכתבה במדסקייפ