במאמר שפורסם בכתב העת RMD Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של דיכאון וחרדה בקרב חולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות, לעומת חולים עם אוסטיאוארתריטיס.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שיעורי הפרעות פסיכיאטריות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, דלקת חוליות מקשחת, דלקת מפרקים פסוריאטית, לופוס ומחלת שיוגרן. לצורך כך הם השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שכלל נתונים אודות 101,601 משתתפים במאגר German National Cohort.
החוקרים בחנו את שיעורי דיווח-עצמי על אבחנת רופא של דיכאון וחרדה, מדד דיכאון של שאלון PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire), מדד GAD-7 (או Generalized Anxiety Disorder Symptom Scale), מרכיב דיכאון של שאלון MINI (או Mini-International Neuropsychiatric Interview) ומבחנים קוגניטיביים להערכת זיכרון ותפקוד ניהולי. הם השוו בין חולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות ובין משתתפים עם אוסטיאוארתריטיס.
מדגם המחקר כלל 3,257 חולים (3.2%) עם מחלות ריאומטיות דלקתיות, כולל דלקת מפרקים שגרונית (2.3%), דלקת חוליות מקשחת (0.6%), דלקת מפרקים פסוריאטית (0.5%), לופוס (0.2%) ותסמונת שיוגרן (0.1%), כמו גם 24,030 חולים עם אוסטיאוארתריטיס.
מהנתונים עולה שכיחות גבוהה יותר בקרב חולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות לעומת חולים עם אוסטיאוארתריטיס של דיכאון (26% לעומת 21%), חרדה (15% לעומת 11%), דיכאון פעיל (מדד PHQ-9 של 10 נקודות ומעלה, 13% לעומת 9.0%) וחרדה פעילה (מדד GAD-7 של 10 נקודות ומעלה, 8.6% לעומת 5.8%).
בכל קבוצות הגיל, בנשים תועדה שכיחות גבוהה יותר של הפרעת מצב רוח לעומת גברים.
מניתוח סטטיסטי לא עלו הבדלים בתוצאות מבחנים נוירו-פסיכולוגיים בין חולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות ובין חולים עם אוסטיאוארתריטיס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שכיחת גבוהה יותר של דיכאון וחרדה בחולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות לעומת חולים עם אוסטיאוארתריטיס, אך לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי ליקוי קוגניטיבי.
RMD Open, Oct 23, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!