Neurologic Other

מחלת נפש מעלה סיכון לסיבוכים בהריון ולידה (Am J Psychiatry)

לנשים עם סכיזופרניה או הפרעה רגשית חמורה יש סיכון גבוה לסיבוכי הריון, לידה ויילוד, על פי מחקר בגיליון ינואר של American Journal of Psychiatry.

מחקר שמטרתו הבנה טובה יותר של סיכונים גנטים וסביבתיים יוכל לסלול את הדרך לפיתוח תוכניות מניעתיות לטיפול קדם לידתי ופוסט לידתי אופטימלי לקבוצות סיכון אלו, אומר ד”ר אסן ג’בלנסקי ושותפיו מאונ’ מערב אוסטרליה בפרת.

קיימת הוכחה מסויימת כי סיבוכים אימהיים קשורים לסיכון סכיזופרניה בצאצא בבגרות.

המחקר כלל כל לידות נשים עם סכיזופרניה (n = 618), הפרעה דו קוטבית (n = 1301) או דיכאון חד קוטבי (n = 1255) במעקב אוסטרליה בין השנים 1980-1992. המקרים הושוו ל-3129 לידות אקראיות של נשים ללא מחלת נפש.

אלו עם מחלת נפש היו בעלי סבירות גבוהה משמעותית למדד חומרה McNeil-Sjostrom של 4 או יותר לסיבוכים בהריון (יחס סיכוי 1.11 להפרעה דו קוטבית לעומת 1.13 להפרעה חד קוטבית , 1.18 לסכיזופרניה).

החוקרים מצאו כי באימהות שאצלן מחלת הנפש התחילה לפני הלידה, אבל לא אצל אלו שהמחלה אובחנה לאחר הלידה, היו בעלות סבירות גבוהה בהרבה לסיבוכים, במיוחד מצוקה עוברית. לכן הציעו החוקרים כי מצוקה עוברית משקפת מגוון תופעות ביולוגיות והתנהגותיות שליליות של מחלת נפש חמורה.

לאחר התאמה לגיל האם, שיוויון, רבגוניות, מצב משפחתי ואבורג’יניות, אלו עם סכיזופרניה היו בעלות סבירות משמעותית גבוהה יותר להפלה, ללא קשר לתחילת המחלה.

אלו עם סכיזופרניה והפרעה חד קוטבית היו בעלות סבירות גבוהה יותר לקבלת נלוקסון, ואלו עם הפרעה דו קוטבית היו בעלות סבירות גבוהה יותר לשליה מקדימה ודימום לפני הלידה.

יחס גדול יותר של תינוקות לאמהות עם סכיזופרניה נמצאו באחוזון ה-10 הנמוך ביותר לגדילה תוך רחמית.

סיכונים אלו לא הוערכו עם תחילת ההפרעה הפסיכיאטרית, כך שהם עלולים לשקף רגישות שהיתה קיימת קודם לכן בה מעורבים מרכיבים תורשתיים וסביבתיים.

אלו עם סכיזופרניה היו גם בסבירות גבוהה יותר לצאצא עם פגמים קרדיווסקולרים. קשר זה אולי אינו מקרי. כנראה שמעורבים גנים העוברים בתורשה, חלקם מבוטאים גם בלב וגם במוח או נמצאים בחוסר איזון בתאחיזה עם גנים אחרים הקשורים לרגישות לסכיזופרניה.

Am J Psychiatry 2005;162:79-91

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך