Neurologic Other

התועלת של Apixaban לטיפול באירוע מוחי קריפטוגני עם מחלה של פרוזדורי הלב (JAMA)

בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות למחלה של פרוזדורי הלב, ללא פרפור פרוזדורים, מנתוני מחקר ARCADIA עולה כי Apixaban לא הפחית משמעותית את הסיכון לאירועי מוחי חוזר בהשוואה לטיפול באספירין, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA.

מדגם המחקר כלל חולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות למחלה של פרוזדורי הלב, אך ללא עדות לפרפור פרוזדורים, אשר חולקו באקראי לקבלת טיפול ב- Apixabanבמינון 5 מ”ג או 2.5 מ”ג פעמיים ביום, או לטיפול באספירין במינון 81 מ”ג פעם ביום.

תוצא היעילות העיקרי בניתוח זמן עד אירוע היה הישנות אירוע מוחי. תוצאי הבטיחות העיקריים כללו דימום תוך-גולגולתי תסמיני ודימומים מג’וריים אחרים.

המחקר הופסק מוקדם בשל חוסר תועלת של Apixaban לאחר גיוס 1,015 חולים מבין 1,100 חולים שתוכננו להיות מגויסים למחקר והיו במעקב לאורך תקופה ממוצעת של 1.8 שנים.

השיעור השנתי של אירועים מוחיים חוזרים עמד על 4.4% בשתי הקבוצות (יחס סיכון של 1.00).

החוקרים מדווחים כי לא תועדו מקרים של דימום תוך-גולגולתי תסמיני בחולים שנטלו Apixaban, כאשר בקרב מטופלים באספירין תועדו שבעה מקרים (שיעור שנתי של 1.1%). אירועי דמם מג’ורי אחרים תועדו בחמישה חולים שנטלו Apixaban (שיעור שנתי של 0.7%) ובחמישה חולים שנטלו אספירין (שיעור שנתי של 0.8%).

במאמר מערכת נלווה למחקר טענו מומחים כי מדובר במחקר עם קבוצת ביקורת שכללה טיפול פעיל ואין להסיק מכך כי ל- Apixaban אין כל תועלת במניעת אירוע מוחי בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות למחלה של פרוזדורי הלב. הכותבים מציינים כי המספר הגבוה יותר של אירועי דמם תוך-גולגולתי עם אספירין עשוי לתמוך בבחינת אפשרות הטיפול ב- Apixaban כטיפול המועדף. עם זאת, הם מבהירים כי העדר המובהקות הסטטיסטית וההבדל המשמעותי בעלויות אינם תומכים בהמלצה זו בשלב זה.

JAMA, Feb 7, 2024

לידיעה במדסקייפ

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך