Ob/Gyn Other

הגניקולוג פרופסור דניאל זיידמן על טיוטת ההחלטה לאיסור הפלות בארה”ב – ניצחונם של השמרנים והפוליטיקה, מול מניעת הזכות להפלות ואיפה ישראל נמצאת במשוואה?

החלטות על בריאות, בייחוד כאלו שקשורות לענייני פריון, צריכות להיות מסורות להחלטתן.ם של המטופלות.ים והרופאות.ים שלהן.ם, ולא להיות בידי פוליטיקאים.  קביעה זו זוכה לפי סקרים לתמיכתם של מרבית הרופאים והמטופלים, אך עומדת בניגוד ברור לטיוטה של פסק הדין שהודלף בארה”ב. בהחלטה החדשה של בית המשפט העליון בארה”ב הומלץ לבטל את החקיקה שמבטיחה את הזכות להפלה. ההחלטה המשפטית הזו, שמשקפת באופן בוטה שורה של מינויים פוליטיים באופיים שערך הנשיא טראמפ, מעוררת חשש עצום בקרב הנשים בארה”ב.  הדאגה ביחס לניצחון המגמות השמרניות בחקיקה היא לא רק מפני מניעת הזכות להפלות במספר רב של מדינות בארה”ב, עד כדי סיכון חיים במקרים מסוימים, אלא גם חשש ביחס להטלת מגבלות נוספות על הקמת משפחה, ובייחוד פגיעה בזכויות של נשים חד הוריות ולהט”בים. 

בעוד שלנשים בארה”ב, כמו במרבית ארצות המערב, החוק כבר כמעט חמישים שנה אינו מונע גישה להפסקת היריון, בישראל המצב הקיים שונה מאד.  בארץ הגישה להפסקות היריון אסורה בחוק עבור נשים נשואות עד גיל 40.  בישראל קיים אומנם סיוע ראוי ונדיב מאד לטיפולי פריון, אבל אפילו אמצעי מניעה מוחרגים באופן מתמיה מסל הבריאות. שלילת הזכות הבסיסית של כל אישה לשלוט בהחלטות ביחס לגופה, מתקבלת די באדישות בישראל.  הדבר נובע כנראה מהעובדה שבעוד שהחוק הפלילי בעניין איסור הפסקות היריון חד משמעי, האכיפה כמעט שאינה קיימת.  כך יכולה כמעט כל אישה לקבל אישור להפסקת היריון מהוועדות שנקבעו בחוק, על בסיס טענה ביחס לסיכון בריאותי לה או לעובר, או שהיא יכולה לטעון שהרתה מחוץ לנישואין. טענות ביחס למצבה המשפחתי, החברתי או הכלכלי, כבר אינן בעלות תוקף בוועדות, מאז ביטול “הסעיף הסוציאלי” בחוק לפני למעלה מארבעים שנה.

עיון ב”דברי הכנסת” משנות השבעים מורה ששנים רבות הכנסת מנסה למצוא איזון בין רצון השמרנים להגביל את הגישה להפסקות היריון מול הדרישה של הליברלים לכבד את רצון האישה להחליט לגבי רחמה.  האישור שניתן לאחרונה לגברים להיעזר בשרותי פונדקאות בישראל עורר תקווה שמדובר בהתחלה של שינוי בזכויות להקמה ותכנון משפחה בישראל.  לא נראה שהמצב הפוליטי בישראל כיום מעודד ביחס לסיכוי להרחיב את זכויות האישה באמצעות חקיקה בכנסת, וגם בית המשפט העליון נמנע בעבר מלהתערב בהחלטות הכנסת בעניינים אלה. יש לציין שמשרד הבריאות משקיע בימים אלה מאמצים על מנת ליעל את התנהלות הוועדות שמאשרות הפסקות היריון, כך שתהיה מכבדת ונגישה יותר.  בנוסף, נערכת בדיקה ביחס לאפשרות לשלב הפסקות הירון באמצעים תרופתיים ברפואת הקהילה, וכך לשפר את הנגישות של שירותים רפואיים אלה.

עמדת מרבית ארגוני הרופאים היא שלמטופלות מגיעה גישה בלתי מוגבלת לטיפול רפואי שקשור להקמת ותכנון משפחה. בעוד שהחקיקה בישראל מצמצמת מאד את הזכות הזו, נראה שכמו במקרים רבים של עודף רגולציה, השטח יודע להתאים את עצמו ולהציע פתרונות “יצירתיים” על מנת לאפשר בפועל לנשים גישה לשירותים אלה. העתיד יורה האם העניין העצום ששינוי החקיקה הצפוי ביחס לאיסור הפלות מעורר בארה”ב, יוביל לדיון מחודש גם בישראל. לא ברור עדיין האם הדיון הציבורי יוביל לשינוי החקיקה בישראל בכיוון ליברלי המנוגד לזה שבארה”ב או דווקא להחמרה באכיפת החוק הקיים בישראל וצמצום משמעותי בגישה להפלות.

פרופ’ דניאל זיידמן יועץ לחברת “כצט” ומנהל מרפאת “עלמא”, רמת החייל, תל-אביב.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Mepivacaine הפחית כאב במהלך הכנסת התקן תוך-רחמי (Am J Obstet Gynecol)

    טיפול ב-Mepivacaine הפחית כאב במהלך הכנסת התקן תוך-רחמי (Am J Obstet Gynecol)

    טיפול ב- Mepivacaine הפחית משמעותית את הכאב במהלך הנחת התקן תוך-רחמי בנשים שלא ילדו בעבר, כאשר במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים החוקרים כי למעלה מ-90% מהנשים בקבוצת הטפול דיווחו על כאב נסבל, לעומת 80% מאלו בזרוע הפלסבו. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו ב-12 מרכזים בשבדיה, בו נכללו […]

  • התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    שימוש בהתקן תוך-רחמי משחרר Levonorgestrel למניעת היריון מלווה בסיכון מוגבר להיארעות סרטן שד בנשים בגילאי 15-49 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מערכת תוך-רחמית המשחררת Levonorgestrel מהווה את אמצעי המניעה ההורמונאלי המועדף בקרב נשים צעירות מעל גיל 30 שנים בדנמרק. עם זאת, לא ידוע אם […]

  • תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות יתר לחץ דם בנערות (Am J Prev Med)

    תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות יתר לחץ דם בנערות (Am J Prev Med)

    בנערות מתבגרות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (Polycystic Ovary Syndrome, או PCOS) סיכון מוגבר ליתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine ומדגישות את חשיבות ניטור לחץ דם באוכלוסייה זו. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחן את הקשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין יתר לחץ דם במתבגרות בארצות הברית. החוקרים […]

  • אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים באם וביילוד (JAMA Dermatology)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים באם וביילוד (JAMA Dermatology)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה בנשים הרות מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון, כולל הפרעות יתר לחץ דם, סוכרת הריונית ותחלואה אימהית חמורה, כמו גם סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, דוגמת לידה מוקדמת ומומים מולדים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה בקוויבק, קנדה, בין 2006 עד 2022, אשר כלל 1,324,488 […]

  • אינדוקציה של כימותרפיה ולאחריה טיפול כימו-קרינתי משפרים הישרדות נשים עם ממאירות מתקדמת של צוואר הרחם (The Lancet)

    אינדוקציה של כימותרפיה ולאחריה טיפול כימו-קרינתי משפרים הישרדות נשים עם ממאירות מתקדמת של צוואר הרחם (The Lancet)

    אינדוקציה של כימותרפיה ולאחריה טיפול כימו-קרינתי הובילו לשיפור שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם ממאירות מתקדמת של צוואר הרחם, עם עליה בשיעורי ההישרדות מ-72% ל-80%, לצד שיפור שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות מחלה לאחר חמש שנים מ-64% ל-72%. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, בשלב 3, להערכת ההשפעה של אינדוקציה קצרת-טווח של כימותרפיה לפני טיפול כימו-קרינתי […]

  • טיפול במטפורמין בגברים אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים בצאצאים (BMJ)

    טיפול במטפורמין בגברים אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים בצאצאים (BMJ)

    גברים יכולים להמשיך בבטחה בטיפול במטפורמין ללא חשש מפני סיכון מוגבר למומים מולדים בילדיהם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The BMJ. החוקרים אספו נתונים אודות למעלה משלושה מיליון הריונות בנורבגיה וטאיוואן ולא מצאו קשר בין שימוש במטפורמין בקרב אבות במהלך שלושת החודשים שקדמו להפריה ובין סיכון מוגבר למומים מולדים בצאצאים. ברקע למחקר […]

  • התועלת של הוספת Inositol למטפורמין בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (Endocrine)

    התועלת של הוספת Inositol למטפורמין בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (Endocrine)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Endocrine עולה כי טיפול משולב במטפורמין עם Inositol מלווה בשיעור גבוה יותר של הסדרת מחזורי ווסת והפחתת שיעור יתר ויחס LH/FSH לעומת טיפול במטפורמין בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטפורמין הינו הטיפול התרופתי הראשון המכוון כנגד תנגודת לאינסולין בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות ונבחן באופן נרחב כאפשרות טיפול […]

  • תוצאות מבטיחות ל-Mifepristone בטיפול באובדן היריון מוקדם (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות ל-Mifepristone בטיפול באובדן היריון מוקדם (JAMA Netw Open)

    מתן Mifepristone עם Misoprostol הפחית את הצורך באספירציה רחמית וביקורים בחדרי מיון של נשים לאחר אובדן הריון מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. למרות יעילות הטיפול, Mifepristone אינו מצוי בשימוש מספק כאשר רק 8.6% מהנשים קיבלו את הטיפול התרופתי במהלך שנת 2022. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתוני תביעות […]

  • תסמונת שחלות פוליציסטיות היפראנדרוגנית מלווה בשיעורים נמוכים יותר של הריונות ולידות חי (Obstetrics & Gynecology)

    תסמונת שחלות פוליציסטיות היפראנדרוגנית מלווה בשיעורים נמוכים יותר של הריונות ולידות חי (Obstetrics & Gynecology)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות היפראנדרוגנית שיעורים נמוכים יותר של הריונות ולידות חי, בהשוואה לנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות ללא היפראנדרוגניזם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 1,376 נשים ממחקרי PPCOS I ו-PPCOS II, כולן ענו על הקריטריונים לאבחנה של תסמונת שחלות פוליציסטיות לפי ה-National […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה