Oncology Other

האמת, כל האמת, ורק האמת…/מאת ד”ר פנסקי עורך אורתופדיה

בן 74 מגיע למרפאה להערכת כאב בירך. הוא מלווה באשתו וביתו. האורטופד שולח את החולה לצילום, בני המשפחה מבקשים מהרופא שאם הצילום יגלה מחלה ממארת להסתיר זאת מהחולה. הצילום מדגים נגע ליטי המתאים לגרורה. האורטופד מתבקש שוב ע”י המשפחה להסתיר את המידע מהחולה מפאת גילו המבוגר ומחלת הלב ממנה הוא סובל. איך לנהוג בסיטואציה כזו?

רמאות או אי גילוי האמת יכולים להתבטא בכמה אופנים, יש הנוקטים בשקר ממש וטוענים כי הבדיקה תקינה או שתוצאותיה טרם הגיעו. יש המסבכים את התשובה בדרך פתלתלה ובמונחים רפואיים אותם אין החולה מכיר או לא מבין (למשל יש “שינויים” בצילום הרנטגן, או במקום גידול יאמרו היפרפלזיה של תאים…) ויש שאינם מנדבים מידע אלא אם החולה דורש ומבקש. יש להדגיש כי בכל מקרה בו הרופא אינו מעביר את המידע הרפואי לחולה הוא מעורב בשקר.

מדוע מבקשים בני משפחה להסתיר את האמת? לעיתים קרובות הם מבקשים למנוע מהחולה את הסבל הכרוך בידיעת האבחנה והפרוגנוזה הקשה הם סבורים כי החולה יתקשה להתמודד עם הנתונים וידיעת האמת תהפוך את יתרת ימיו לקשים ביותר. סיבה שכיחה נוספת היא אמונות מקובלות בתרבויות שונות: חשש מעינא בישא או מרוחות רעות. בחברה הסינית המבוגרת מסירת אינפורמציה מסוג זה עלולה להרגיז את הרוחות ולהחמיר את התוצאה. המחברים מדווחים על גישות דומות של הסתרת האמת בקרב החברה האיטלקית, יהודים דתיים, תרבויות נוספות מאסיה, אירופה, אפריקה, דרום אמריקה ומקסיקו.

במספר עבודות שבדקו את הנטייה של משפחות להסתיר את המידע, נמצא כי בני המשפחה נוטים להתייחס בעיקר לתגובה השלילית של האירוע העתידי אך מתעלמים מתוצאות נוספות. הם סבורים כי משך הזמן בו יהיו שרויים במצב רגשי קשה בתגובה לאירוע העתידי יהיה ארוך ממה שבאמת קורה. הסובבים את החולה, כולל בני משפחה ואנשי הרפואה, נוטים לייחס חשיבות מופרזת להשפעה הפסיכולוגית של חדשות רעות על המטופל.

יש סיבות רבות לומר את האמת לחולה. שקרים סופם להתגלות. במציאות הרפואית כאשר מספר אנשי רפואה כולל רופאים שונים, אחיות, טכנאי רנטגן ועוד נוספים יודעים את האמת, וכאשר ההחמרה במצבו של החולה חושפת את טיב המחלה, יידע החולה את האמת אודות מצבו ויידע גם שרימו אותו. גם אם הרמאות נעשתה כ”שקר לבן” החולה ירגיש נרגז, פגעו בכבודו, בגדו בו. יש לזכור גם כי כשהאמת תתגלה, החולה עלול להיות בשלב בו הוא יצטרך את מלוא תשומת הלב והתמיכה מבני המשפחה ומהרופא המטפל, אך אלו לאחר שרימו אותו פעם אחת לא יהיו רצויים והחולה יתקשה לבטוח בהם.

אנו נוטים להסתיר מידע קשה מילדים. בהסתרת מידע ממבוגר אנו מתייחסים אליו כאל ילד ובכך פוגעים בכבודו ובמידת האוטונומיה שלו. ללא מידע אמיתי ומלא אודות המחלה, הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול אין החולה יכול לבצע החלטות אוטונומיות לגבי פעולות רפואיות נדרשות במסגרת הטיפול.

לכן על הרופא לספק מידע אמיתי אודות מחלתו של המטופל ואפשרויות הטיפול השונות כולל סיכונים הכרוכים בטיפול עצמו.

אם אכן מצבו של החולה טרמינלי כמו בדוגמא שהובאה יש לתת לו הזדמנות לטפל בעניינים חשובים בעיניו. יתכן שאם יידע שימיו ספורים יבחר החולה לטפל בסוגיות רגשיות שלא נפתרו, ענייניים בין אישיים או נושאים רוחניים אחרים. אין למנוע מהחולה את הטיפול בנושאים אישיים אלו בגלל דאגת בני המשפחה או הרופא.   

בחלק מהמחלות הטרמינליות כמו זו בדוגמא לעיל נדרשים טיפולים רבים. כימותרפיה, הקרנות  ואולי ניתוחים יהיו מנת חלקו של החולה. איך מצפים ממנו לשתף פעולה בטיפול ללא ידיעת האמת? איך יחתום על טופס הסכמה ללא ידיעת האמת? ואם במהלך המחלה יתגלה לו לבסוף טיבה האמיתי של המחלה, איך יוכל כאמור לבטוח שוב ברופא ובבני המשפחה?

מבחינה חוקית ואתית הרופא נדרש לומר לחולה את האמת ואת כל האמת אודות טיב המחלה, הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול. (היוצאים מן הכלל כוללים למשל מצבים בהם גילוי האמת עלול לגרום לניסיון התאבדות או התקף לב).

על הרופא לברר כיצד החולה מעוניין שהמידע אודות המחלה יינתן. על כן חובה לשאול את החולה בנוכחות מי יש לתת את המידע. שאלה זו מהווה חלק אינטגרלי מהמפגש עם החולה כמו אנמנזה ובדיקה פיזיקלית. אמירה בנוסח “אאסוף נתונים לגבי מצבך על מנת להגיע לאבחנה. האם ברצונך שאדווח ישירות לך, האם אתה מעוניין שבני המשפחה יהיו נוכחים או אם יש מישהו נוסף שאתה רוצה ליידע?”

ברוב המקרים כוונתם של בני המשפחה בהסתרת האמת מהחולה היא הרצון לחסוך מהחולה סבל נפשי ולהימנע מהמשימה הקשה של אמירת החדשות הרעות. על הרופא להסביר כי טובת החולה מחייבת אמירת האמת וכי יותר נזק מתועלת נגרם מהסתרת האמת.

גם הרופא אינו נהנה להיות איש הבשורות הרעות. השיחה אינה קלה, לעיתים פירושה כשלון בטיפול או הודאה במגבלות יכולתנו. הרופא חושש מתגובת המשפחה והחולה, ולעיתים מפקפק ביכולתו להעביר אינפורמציה קשה בצורה הנכונה. למרות כל זה חובה עלינו לשים את טובת החולה מעל הכל ולומר את האמת, את כל האמת ורק את האמת.

JD Capozzi, R Rhodes. A family’s request for deception. J Bone J Surg. Am. 88:906-908 2006

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היקף מותניים עדיף על מדד מסת גוף בחיזוי ממאירות משנית להשמנה בגברים

    היקף מותניים עדיף על מדד מסת גוף בחיזוי ממאירות משנית להשמנה בגברים

    היקף מותניים הינו סמן טוב יותר ממדד מסת גוף לחיזוי הסיכון להתפתחות ממאירות על-רקע השמנה בגברים, אך לא בנשים, כך עולה מנתונים חדשים משבדיה שפורסמו בכתב העת Journal the National Cancer Institute. החוקרים אספו נתונים אודות מדד מסת הגוף והיקף מותניים אודות 339,190 משתתפים ממאגרים שונים בשבדיה; אבחנות של מחלות ממאירות נלקחו ממאגר Swedish Cancer […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון למבוגרים עם סרטן כבד גרורתי או לא-נתיח. ההחלטה הנוכחית התקבלה לאחר אישור מואץ של הטיפול כקו-שני כנגד סרטן כבד מתקדם ומצטרפת לרשימה של התוויות אחרות למתן הטיפול המשולב. המלצה זו מבוססת על נתוני יעילות שהודגמו במחקר CHECKMATE-9DW, מחקר אקראי, […]

  • השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    למעלה ממחצית מהחולים עם מלנומה בשלב III שקיבלו טיפול משלים בקיטרודה חוו רעילות בדרגה נמוכה, כאשר אירועים אלו הובילו להפסקת הטיפול התרופתי, אשפוז או צורך בטיפול לדיכוי חיסוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JCO Oncology Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אימונותרפי מפחית את הסיכון להישנות מלנומה, אך מלווה באירועים חריגים […]

  • תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology דווח על תוצאות מבטיחות לטיפול בקיטרודה בחולים עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, תתי הסוגים הנפוצים ביותר של לימפומה עורית של תאי T, כאשר במחצית מהחולים שטופלו תועדה תגובה לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 30 חולים (גיל חציוני של 68 שנים; 56.7% נשים) עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, אשר […]

  • האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    טיפול משלים ב- Camrelizumab לווה בשיפור משמעותי של שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים בחולים עם ממאירות מתקדמת מקומית-אזורית של הנזופרינקס, בהשוואה למעקב בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר DIPPER בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20-30% מהחולים עם קרצינומה של נזופרינקס בשלב מתקדם מקומית-אזורית צפויים להישנות מחלה לאחר טיפול כימו-קרינתי […]

  • דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על דיאטת DASH (או Dietary Approaches to Stop Hypertension) עם דגש על צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים ומוצרי חלב דלי-שומן – מלווה בירידה של 19% בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, עם השפעה מגנה בולטת יותר בגברים לעומת נשים. […]

  • ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    מדד מסת גוף גבוה יותר לאורך כך הגילאים וכן עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך הבגרות מלווים בסיכון מוגבר לסרטן כליה, בעוד שירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בבגרות, בפרט לאחר גיל 50 שנים, מלווה בסיכון נמוך יותר לסרטן כליה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף רקמת […]

  • עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי ההיארעות הכוללת של ממאירות מעי גס ורקטום בבריטניה התייצבה סביב 6.74 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בין שנת 2000 עד 2021, עם שיפור קל בהישרדות הכוללת, בפרט באלו בגילאי 60-69 שנים; עם זאת, היארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום הדגימה מגמת עליה במהלך […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך