Oncology Other

לנתק את מקור הכאב של חולי סרטן/מאת ד”ר עידו שטראוס

התפתחויות טכנולוגיות והבנה טובה יותר של מנגנוני הכאב העצביים הביאו לפיתוחן של שיטות פולשניות, יעילות ובטוחות לטיפול בכאב העמיד לטיפול תרופתי. ד”ר עידו שטראוס על הטיפולים הנוירוכירורגיים הפועלים במנגנון ניתוק הכאב ומקלים על סבלם של חולים במחלות אונקולוגיות מפושטות

(*) ד”ר עידו שטראוס, מומחה לנוירוכירורגיה, היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, המרכז הרפואי איכילוב

כאב הוא סימפטום הגורם לתחלואה קשה ולפגיעה באיכות החיים בחולים אונקולוגיים. עד 80% מהחולים האונקולוגיים יסבלו מכאב משמעותי בשלבי המחלה המתקדמים. הסיבות השכיחות לכאב אצל חולי סרטן הן חדירה של תאי הגידול לרקמות הגוף, לחץ על עצבים או נזק בעקבות טיפולים כגון כימותרפיה, הקרנות או ניתוח. למרות מודעות גוברת מצד הרופאים והכנסה של פרוטוקולים לטיפול בכאב אונקולוגי, עדיין יש חולים שבשלבים הסופיים של המחלה אינם מאוזנים בצורה מיטבית מבחינת כאב וסובלים מכאב עז ובלתי נשלט. המטרה בטיפול בכאב בחולים אונקולוגיים היא להשיג שיכוך כאב מהיר ללא תופעות לוואי על מנת לאפשר לחולים להמשיך ולתפקד ככל הניתן ולהמשיך ברצף הטיפולים במחלה.

לאחר כישלון של קווי טיפול תרופתיים, קיימות מספר אפשרויות להתערבויות נוירוכירורגיות מדויקות שיכולות לפגוע במסלולי הולכת הכאב או במרכזי תפישת הכאב במוח. ניתן לחלק את הפרוצדורות הנוירוכירורגיות לכאב לפרוצדורות שבהן פוגעים באופן מדויק במסלולי הכאב באמצעות יצירת לזיה, ולפרוצדורות של נוירומודולציה שבהן משנים את אופן הולכת אותות הכאב על ידי השתלת קוצב עצבי מיוחד או משאבה אינטרה-תקלית המשחררת אופיאטים באופן ממוקד בחוט השדרה.

בחולים אונקולוגיים בהם המטרה היא לבצע פעולה ממוקדת ללא השתלת גוף זר, פעולות אבלציה יעילות במיוחד. פרוצדורות האבלציה מבוצעות היום באמצעות אלקטרודה מיוחדת המחממת את הרקמה סביבה באמצעות גלי רדיו ושומרת על טמפרטורה מדויקת בעזרת חיישן חום המורכב בקצה. גודל הלזיה נקבע באמצעות בקרה מדויקת של הטמפרטורה וזמן החימום. פרוצדורות אלו מבוצעות לרוב תחת הנחיית הדמיה ומביאות להקלה מיידית בכאב. יש סיכון פריאופרטיבי קטן אולם ההחלמה בדרך כלל מהירה וללא סיבוכים ארוכי טווח הקשורים בהשתלת גופים זרים ותחזוקתם.

מנגנוני הכאב

כאב משמש כהתראה על נזק לגוף, ומשופעל על ידי קולטנים ספציפיים לכאב (נוסיספטורים) ברקמות הפגועות. אותות הכאב מועברים באמצעות סיבי עצב דקים ללא מייאלין מסוג C או A-delta לחוט השדרה. בחוט השדרה עולים מסלולי הכאב אל התלמוס במסלול הספינותלמי העובר בעמודות הקדמיות-צדיות, ומשם אל הקורטקס. הכאב מפעיל אזורים ספציפיים במוח שאינם קשורים ישירות לאזורי החישה הרגילים. מחקריfMRI הראו כי אצל אנשים שסובלים מכאבים, יש פעילות מוגברת באינסולה ובאזור ה-anterior cingulate cortex (ACC).

במצבים שבהם לא ניתן לרפא את הרקמה הפגועה, כמו במחלות ממאירות, יש לטפל בסימפטום הכאב. ניתן להתערב לאורך מסלול הכאב על מנת להשיג הקלה. ההתערבויות הנוירוכירורגיות האפשריות בכאב ממקור סרטני הן ניתוק של מסלולי הכאב בחוט השדרה (קורדוטמיה או מיילוטומיה מרכזית) או ניתוק של מסלולי הכאב במוח (סינגולוטומיה).

ניתוק של מסלולי הכאב בחוט השדרה

קורדוטומיה – מטרת הפעולה היא לנתק את מסלול הכאב העולה בחוט השדרה ולמנוע מאותות הכאב מלהגיע אל המוח. ניתן לבצע את הפעולה בגישה מילעורית באמצעות אלקטרודתRF מיוחדת על מנת לצרוב את המסילות הספינותלמיות בחלק האנטרו-לטראלי של חוט השדרה. הפעולה מיועדת למצבים של כאב חד-צדדי בגפיים תחתונות, אגן או בית החזה. הפעולה היא אמנם זעיר פולשנית עם סיכויי הצלחה גבוהים בחולים נבחרים, אולם קיים סיכון של כ-10% לפגיעה מוטורית בגפיים תחתונות ולכן הפעולה שמורה למקרים של כאב בלתי נשלט בחולים עם מחלה מתקדמת. במקרים של כאב אבדומינלי/ אגני יש צורך בפעולה דו”צ הכרוכה בסיכון מוגבר לפגיעה בשליטה על סוגרים.

מיילוטומיה מרכזית – ידוע כיום שסיבי כאב ויסראלי עולים בחוט השדרה בקו האמצע של המסילות האחוריות. חיתוך של מסלול זה יעיל כטיפול לכאב אונקולוגי ממקור בטני או אגני, בחולים עם פיזור מטסטטי בחלל הפריטונאום או בחולים עם כאב רקטלי. שיפור משמעותי בכאבים הושג בכ-70%-60% מהחולים בפרוצדורה זו. כיום ניתן לבצעה באמצעות לזיה נקודתית בעזרת אלקטרודת RF בחוט השדרה הגבי.

ניתוק של מסלולי הכאב במוח

סינגולטומיה – כאשר הכאב הסרטני מפושט, לא ניתן להתערב בצורה ממוקדת על מנת למנוע הגעת אותות הכאב למוח. במקרים אלה ניתן להתערב בצורה סטריאוטקטית מדויקת במרכזי הכאב במוח על מנת להוריד את תפישת הכאב. צריבה סטריאוטקטית מדויקת של הקורטקס בסינגולט גירוס הקדמי הוכחה כיעילה בהורדה משמעותית של הרכיב האפקטיבי של הסבל הכרוך בתחושת הכאב, כך שלאחר הפרוצדורה המטופל חש את הגירוי אך הוא לא מרגיש ככואב.

לסיכום, התפתחויות טכנולוגיות והבנה טובה יותר של מנגנוני הכאב העצביים הביאו לפיתוחן של שיטות פולשניות, יעילות ובטוחות לטיפול בכאב העמיד לטיפול תרופתי. הפרוצדורות הנוירוכירורגיות לטיפול בכאב נמצאות בשימוש בחולים עם מחלות אונקולוגיות מפושטות ומצליחות, במנגנון ניתוק מסלולי הכאב, להקל על סבלם של החולים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון למבוגרים עם סרטן כבד גרורתי או לא-נתיח. ההחלטה הנוכחית התקבלה לאחר אישור מואץ של הטיפול כקו-שני כנגד סרטן כבד מתקדם ומצטרפת לרשימה של התוויות אחרות למתן הטיפול המשולב. המלצה זו מבוססת על נתוני יעילות שהודגמו במחקר CHECKMATE-9DW, מחקר אקראי, […]

  • השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    למעלה ממחצית מהחולים עם מלנומה בשלב III שקיבלו טיפול משלים בקיטרודה חוו רעילות בדרגה נמוכה, כאשר אירועים אלו הובילו להפסקת הטיפול התרופתי, אשפוז או צורך בטיפול לדיכוי חיסוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JCO Oncology Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אימונותרפי מפחית את הסיכון להישנות מלנומה, אך מלווה באירועים חריגים […]

  • תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology דווח על תוצאות מבטיחות לטיפול בקיטרודה בחולים עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, תתי הסוגים הנפוצים ביותר של לימפומה עורית של תאי T, כאשר במחצית מהחולים שטופלו תועדה תגובה לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 30 חולים (גיל חציוני של 68 שנים; 56.7% נשים) עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, אשר […]

  • האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    טיפול משלים ב- Camrelizumab לווה בשיפור משמעותי של שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים בחולים עם ממאירות מתקדמת מקומית-אזורית של הנזופרינקס, בהשוואה למעקב בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר DIPPER בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20-30% מהחולים עם קרצינומה של נזופרינקס בשלב מתקדם מקומית-אזורית צפויים להישנות מחלה לאחר טיפול כימו-קרינתי […]

  • דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על דיאטת DASH (או Dietary Approaches to Stop Hypertension) עם דגש על צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים ומוצרי חלב דלי-שומן – מלווה בירידה של 19% בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, עם השפעה מגנה בולטת יותר בגברים לעומת נשים. […]

  • ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    מדד מסת גוף גבוה יותר לאורך כך הגילאים וכן עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך הבגרות מלווים בסיכון מוגבר לסרטן כליה, בעוד שירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בבגרות, בפרט לאחר גיל 50 שנים, מלווה בסיכון נמוך יותר לסרטן כליה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף רקמת […]

  • עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי ההיארעות הכוללת של ממאירות מעי גס ורקטום בבריטניה התייצבה סביב 6.74 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בין שנת 2000 עד 2021, עם שיפור קל בהישרדות הכוללת, בפרט באלו בגילאי 60-69 שנים; עם זאת, היארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום הדגימה מגמת עליה במהלך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab לטיפול בסרטן שלפוחית שתן החודר לשריר (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab לטיפול בסרטן שלפוחית שתן החודר לשריר (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab (אימפינזי) לטיפול במבוגרים עם סרטן שלפוחית שתן החודר לשכבת השריר.  באופן ספציפי, ההתוויה הינה למתן Durvalumab לפני ניתוח בשילוב עם Gemcitabine ו-Cisplatin ולאחר מכן טיפול משלים ב- Durvalumab כתכשיר יחיד לאחר כריתת שלפוחית רדיקאלית. האישור התקבל לאחר סקירה מועדפת וזאת על-סמך נתוני […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך