Oncology Other

טיפול קרינתי מעלה את הסיכון לסרקומה בנשים עם סרטן שד עם מוטציה ב-TP53 (מתוך JAMA Oncology)

בנשים עם סרטן שד הנושאות וריאנטים פתוגניים ב-TP53 סיכון מוגבר להתפתחות סרקומה בתוך 15 שנים מקבלת טיפול קרינתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.  עם זאת, הסיכון המצטבר להתפתחות ממאירות שניה בתוך עשר שנים היה גבוה בנשים עם וריאנטים פתוגניים ב-TP53, בין אם קיבלו טיפול קרינתי ובין אם לאו.

הסיכון לממאירויות משניות בנשים עם סרטן שד הנושאות וריאנטים בגן TP53 לא נבחן לעומק. להערכת הסיכון לסרקומה לאחר טיפול קרינתי, החוקרים כללו 91 נשים עם סרטן שד ושינויים גנטיים ב-TP53 שעברו קודם לכן ניתוח. הוריאנטים ב-TP53 סווגו כוריאנטים פתוגניים או כאלו שמשמעותם אינה ברורה.

מבין 91 הנשים, 40 קיבלו טיפול קרינתי (28 עם וריאנטים פתוגניים; 12 עם וריאנטים שמשמעותם אינה ידועה) ו-51 לא קיבלו טיפול קרינתי (41 עם וריאנטים פתוגניים; 10 עם וריאנטים שמשמעותם אינה ברורה).

חציון משך המעקב עמד על 14 שנים בנשים עם וריאנטים פתוגניים (גיל חציוני של 35 שנים) שקיבלו טיפול קרינתי ועל 11 נשים במדגם ביקורות מותאם של 420 נשים ללא וריאנטים פתוגניים ב-TP53 (גיל חציוני של 38 שנים).

בנשים שקיבלו טיפול קרינתי תועדו גידולים מתקדמים יותר, מעורבות נרחבת יותר של קשריות לימפה בבית השחי וגידולים בדרגה גבוהה יותר. התוצא העיקרי היה ההיארעות המצטברת של סרקומה בשדה שכלל איברים בחזה באותו צד וכן צוואר ובלוטת תריס באותו צד.

מבין 28 נשים עם וריאנטים פתוגניים ב-TP53, שלוש נשים פיתחו סרקומה משנית בשדה עם היארעות מצטברת של 8.8% לאחר 15 שנים. לא תועדו אירועים בקבוצת הביקורות המותאמות או בשתי הקבוצות האחרות.

ההיארעות המצטברת של ממאירות משנית כלשהי לאורך עשר שנים עמדה על 22.5% באלו עם וריאנטים פתוגניים שקיבלו טיפול קרינתי ועל 38% באלו שלא קיבלו טיפול קרינתי, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.55).

ההישרדות הכוללת לא הייתה שונה משמעותית בין נשים עם וריאנטים פתוגניים שקיבלו טיפול קרינתי ואלו שלא קיבלו טיפול קרינתי.

לא תועדו מקרי תמותה משנית לסרקומה על-רקע טיפול קרינתי.

ממצאי המחקר מדגישים את הסיכון המוגבר לממאירות משנית מכל סוג בנשים עם וריאנטים פתוגניים ב-TP53, כאשר רוב הגידולים הממאירים אינם קשורים לטיפול הקרינתי. לנוכח ממצאים אלו החוקרים קוראים לשקול את הסיכון הכרוך בטיפול קרינתי אל מול התועלת התרפויטית, בפרט בנשים עם סרטן שד בסיכון מוגבר.

JAMA Oncology, Sep 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של סרטן שד, כאשר הממצאים תומכים בחשיבות חשיפה לחומר חלקיקי בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית המחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי חשיפה לחומר חלקיקי עדין (חומר חלקיקי בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר) […]

  • השוואת שלושה לעומת שישה מחזורי טיפול כימותרפי כנגד רטינובלסטומה (JAMA)

    השוואת שלושה לעומת שישה מחזורי טיפול כימותרפי כנגד רטינובלסטומה (JAMA)

    מתן שלושה מחזורי טיפול כנגד רטינובלסטומה בסיכון גבוה הדגים שיעורי הישרדות ללא-מחלה לאחר חמש שנים שהיו לא-נחותים לעומת שישה מחזורי טיפול כימותרפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA. יתרה מזאת, משטר טיפול שכלל שלושה מחזורים בלבד לווה בשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים ועלויות רפואיות. טיפול כימותרפי הוביל לשיפור שיעורי ההישרדות של חולים […]

  • התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    שימוש בהתקן תוך-רחמי משחרר Levonorgestrel למניעת היריון מלווה בסיכון מוגבר להיארעות סרטן שד בנשים בגילאי 15-49 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מערכת תוך-רחמית המשחררת Levonorgestrel מהווה את אמצעי המניעה ההורמונאלי המועדף בקרב נשים צעירות מעל גיל 30 שנים בדנמרק. עם זאת, לא ידוע אם […]

  • התועלת של טיפול כימותרפי אדג'וונטי בנשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים והסננה נרחבת של הגידול על-ידי תאי חיסון (JNCCN)

    התועלת של טיפול כימותרפי אדג'וונטי בנשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים והסננה נרחבת של הגידול על-ידי תאי חיסון (JNCCN)

    בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם, שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים והסננה נרחבת של הגידול על-ידי תאי גידול תועדו שיעורי הישרדות ללא-מחלה גבוהים יותר עם טיפול משלים ב-Capecitabine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחלק מהמחקרים, הוספת טיפול ממושך ב-Capecitabine  לטיפול כימותרפי משלים סטנדרטי הוכח כמשפר הישרדות ללא-מחלה בנשים עם סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים בשלב […]

  • מדד FRAX מסייע בחיזוי הסיכון לשברים בחולי סרטן (JAMA Oncol)

    מדד FRAX מסייע בחיזוי הסיכון לשברים בחולי סרטן (JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי מדד FRAX (או Fracture Risk Assessment Tool) עם צפיפות עצם מסייע בחיזוי הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים ושברי ירך בחולי סרטן, אך מדד FRAX ללא צפיפות עצם מספק הערכת-יתר קלה של הסיכון הנ”ל. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים לחולי סרטן ממליצים על שימוש במדד FRAX […]

  • גורמי הסיכון לחזרה של הרפס זוסטר אופתלמיקוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    גורמי הסיכון לחזרה של הרפס זוסטר אופתלמיקוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    הרפס זוסטר או שלבקת חוגרת, היא מחלה שנגרמת מפעילות מחודשת של וירוס הוריצלה זוסטר (varicella zoster) באנשים שנדבקו בעבר באבעבועות רוח (chicken pox). הווירוס נשאר רדום בגנגליונים הסנסוריים, וכאשר הוא מופעל מחדש הוא גורם לדלקת שמתבטאת בפריחה וכאבים בפיזור דרמטומי (dermatomal). לפני החיסון לשלבקת חוגרת, שליש מהאוכלוסייה חלה במהלך החיים בשלבקת חוגרת. הרפס זוסטר אופתלמיקוס […]

  • טיפול אחזקה משפר שיעורי הישרדות בחולים עם SCLC בשלב מתקדם (מתוך הודעת חברת Jazz Pharmaceuticals)

    טיפול אחזקה משפר שיעורי הישרדות בחולים עם SCLC בשלב מתקדם (מתוך הודעת חברת Jazz Pharmaceuticals)

    הוספת Lurbinectedin ל-Atezolizumab לוותה בשיפור הישרדות כוללת והישרדות ללא-התקדמות מחלה בחלק מהחולים עם סרט ריאות מסוג SCLC (או Small Cell Lung Cancer) בשלב מתקדם, כך על-פי הודעה מטעם חברת התרופות. המומחים מסבירים כי Lurbinectedin הינו מעכב RNA Polymerase II ו-Atezolizumab הינו נוגדן כנגד PD-1. מחקר IMforte הינו מחקר אקראי בשלב 3 שכלל מבוגרים עם סרטן […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה