Ophth. Other

השתלת אפיתליום מעובד של רירית מהפה כטיפול בחסר מלא של תאי גזע לימבלי/ פרופ’ מרדכי רוזנר

עם ההתפתחות שחלה בהשתלת תאי אפיתל לימבלי, תאי גזע וממברנות אמניוטיות, יש התקדמות דרמטית בעקרונות הטיפול ובשיטות הטיפול במחלות שטח פני העין כמו Stevens-Johnson syndrome, ocular cicatricial pemphigoid (OCP) וכוויות כימיות או תרמיות. כאשר הפגיעה היא דו-צדדית, יש הכרח בשתלים אלוגניים. Tsai ו- Tseng דיווחו לראשונה על שימוש בשתלים קרטו-לימבליים שנלקחו מתורמי קרניות ב- 1994. מאז היו דיווחים רבים אחרים על תוצאות טובות בטיפול כזה.

החיסרון העיקרי של השתלים הקרטו-לימבליים הינו שעד שמקבלים רה-אפיתליזציה מלאה של הקרנית מהשתל עוברים מספר שבועות, ובמקרים מסוימים לא מושגת רה-אפיתליזציה מלאה. כדי להתגבר על בעיות אלה פותחה השיטה של השתלת דף אפיתליום מעובד משתל אלוגני. דף אפיתליום מעובד כזה מאפשר אפיתליזציה מיידית לאחר הניתוח.

גורם חשוב אחר הינו הצורך להשתמש במדכאי חיסון סיסטמיים כדי להצליח בטיפול עם שתל קרטו-לימבלי אלוגני. Nakamura וחבריו פיתחו את שיטת השתלה של אפיתליום מעובד מרירית הפה, שיתרונה העיקרי היה במניעת הצורך לתת טיפול מדכא חיסון לאחר הניתוח. הפחתת הדלקת וחדירת רקמה פיברו-וסקולרית גרמו ליצירת משטח יציב על פני העין. למרות התוצאות הקליניות הטובות שדווחו, בוצעו עד עתה רק מחקרים בודדים שבדקו את התוצאות לאורך זמן. המחקר הנוכחי בודק את היעילות ארוכת הטווח של השתלת אפיתליום מעובד מרירית הפה כטיפול במצבים חמורים של מחלות של שטח פני העין.

המחקר בוצע ביפן במחלקות העיניים של ה- Tokyo Dental College ב- Chiba ושל Keio University School of Medicine שבטוקיו. במחקר השתתפו 40 עיניים של 36 חולים עם חסר מלא של תאי גזע לימבליים. ב- 12 עיניים היה Stevens-Johnson syndrome, כוויות כימיות או תרמיות היו ב- 12 עיניים, OCP  ב- 9 עיניים, pseudo-OCP ב- 7 עיניים ו- gelatinous drop-like dystrophy בעין אחת. כל המקרים טופלו על ידי השתלה של דפי אפיתליום מעובד מרירית פה אוטולוגית על שטח פני העיניים עם חסר מלא של תאי גזע. הטיפול בוצע בכל העיניים לצורך ריפוי שטח פני הקרנית. ב- 15 מהעיניים בוצע הטיפול לשחזור בן-זמני של הלחמית הבולברית והפלפברלית, הסרת סימבלפרון ושחזור פורניקסים.

לאחר סטריליזציה של חלל הפה, הוסרה ה- inferior buccal mucosa. האפיתליום מהרירית שהוצאה, נחתך לחתיכות קטנות שנשטפו מספר פעמים לצורך הסרת דם ורקמת שומן. לאחר מכן הושרו חתיכות האפיתליום במדיה מתאימה. לאחר טיפול אנזימתי נקצרו התאים הבזליים ותרחיף התאים נשטף. תרחיף חד תאי של התאים הבזליים של רירית הפה הועבר למדיום אחר שמכיל בין היתר גם epidermal growth factor, ולאחר מכן נזרע על ממברנה אמניוטית אנושית שהוסרו ממנה התאים. התרבית הושארה במדיום עד שנעשתה רציפה. בדיקה היסטולוגית הראתה שתרבית התאים הכילה 5 עד 6 שכבות תאי אפיתל.

לפני השתלת האפיתליום המעובד, הוסרו כל הרקמות הפיברו-וסקולריות משטח פני הקרנית בהרדמה רטרובולברית. במקרים בהם היה דרוש בוצעו גם הסרה של סימבלפרון. לאחר מכן בוצע טיפול במיטומיצין C בריכוז של 0.04% למשך 3 דקות ולאחר מכן שטיפה יסודית בסיילין. בשלב זה בוצעה השתלה של האפיתליום המעובד על הקרנית ועל הסקלרה החשופה כאשר השוליים נתפרים עם תפר Coated Vicryl. בסוף הניתוח מונחת עדשת מגע טיפולית על שטח פני העין לצורך הגנה.

התוצאים העיקרים היו שיחזור שטח פנים יציב עם מראה תקין, שקיפות וללא חסרים אפיתליאליים, הפחתה בחדירה של רקמה פיברווסקולרית לקרנית, פורניקסים תקינים, שינוי חדות הראייה וסיבוכים שלאחר הניתוח.

התוצאות היו לאחר מעקב של 6 עד 54.9 חדשים (בממוצע של 25.5 חדשים). נצפתה ירידה ביציבות התאים המושתלים בשלב המוקדם של 6 החדשים הראשונים, ויציבות יחסית לאחר מכן (64.8% כעבור שנה, 59.0% כעבור שנתיים, ו- 53.1% כעבור 3 שנים). לאחר הניתוח נשאר נזק אפיתליאלי במהלך 3 החדשים הראשונים ב- 9 עיניים. החסר האפיתליאלי המוקדם היה מלווה בארוזיות בקרניות. חדירה הדרגתית של רקמה פיברווסקולרית אל שטח הפנים של הקרנית נראה ב- 8 עיניים והיה שכיח יותר במקרים  עם OCP. הפורניקסים נסגרו בהדרגה עד 6 חדשים לאחר הניתוח. חדות הראיה לאחר הניתוח הייתה תוצאה של קיום או חוסר קיום עכירויות בקרנית. סיבוכים כללו התמסמסות הסטרומה (Melting) או פרפורציה ב- 8 עיניים, קרטיטיס זיהומית ב- 2 עיניים, גלאוקומה ב- 8 עיניים, וקרטיטיס הרפטית חוזרת בעין אחת.  התמסמסות הסטרומה, פרפורציה וקרטיטיס זיהומי היו שכיחים יותר בקרב המקרים עם ארוזיות מתמידות לאחר ניתוח השתלת האפיתליום המעובד.

מסקנת החוקרים היא שהשתלת אפיתליום מעובד מרירית הפה מהווה אפשרות טיפולית בטוחה במקרים עם מחלה קשה של שטח פני העין. חשובה במיוחד היא האפיתליזציה של שטח פני הקרנית, לא רק לצורך קבלת תוצאה טובה לאורך זמן אלא גם כדי להשיג שיעור נמוך יותר של סיבוכים קשים. 

Satake Y, Higa K, Tsubota K, Jun Shimazaki J.

Long-term Outcome of Cultivated Oral Mucosal Epithelial Sheet Transplantation in Treatment of Total Limbal Stem Cell Deficiency.

Ophthalmology 2011;118:15241530.


0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך