הומאוסטזיס באורגניזמים חיים מתייחס לשמירת על סביבה יציבה יחסית למרות שינויים בתנאים פנימיים וחיצוניים. העיקרון של הומיאוסטזיס נחשב לבסיס של מערכות מבוקרות באופן אוטומטי. חושבים שקיים הומיאוסטזיס בדוק הדמעות אך התפקיד של המרכיבים השונים של דוק הדמעות בהומאוסטזיס כזה טרם נבדק. דוק הדמעות מורכב משכבה מימית הנוצרת על ידי בלוטות הדמעות, וכמו כן שכבה שומנית המכסה אותה, שמרכיביה השומניים מופרשים על ידי בלוטות מיבומיאן. עיניים יבשות נובעות מהפרעה בדוק הדמעות שנגרמת מחוסר ביצירת דמעות או באידוי ביתר שלהן, והמצב של עיניים יבשות עלול לגרום לנזק לשטח פני העין החשוף שבין העפעפיים. מנגנונים והגדרות שונים הוצעו עבור מצב זה הכרוך בסימפטומים של חוסר נוחות בעיניים. קיימים שני סוגים עיקריים של עיניים יבשות: עיניים יבשות בגלל חוסר במרכיב המימי של הדמעות ועיניים יבשות בגלל אידוי יתר של הדמעות. עיניים יבשות בגלל חוסר מרכיב מימי שלא שייכות לסינדרום שיגרן הינן שכיחות בעוד שחוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן הינו הגורם השכיח ביותר לעיניים יבשות בגלל אידוי יתר של הדמעות. למרות ששני סוגים אלה של עיניים יבשות אחראיים לרוב המקרים של עיניים יבשות, לא ברור הקשר בין המאפיינים הקליניים של עיניים יבשות לבין חוסר המרכיב במימי של הדמעות ושל חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן.

החוקרים הניחו שהמרכיבים המימיים והשומניים של הדמעות משלימים זה את זה כדי לשמר את ההומיאוסטזיס בשטח פני העיניים. כדי לבדוק את נכונות העיקרון של קיום הומיאוסטזיס במרכיבי דוק הדמעות, הם השוו את מרכיבי דוק הדמעות, התפקוד שלו, והמאפיינים המורפולוגיים של בלוטות מיבומיאן באנשים עם עיניים יבשות בגלל חוסר מרכיב מימי שלא שייכות לסינדרום שיגרן, באנשים עם חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן, ובאנשים נורמאליים.  המחקר בוצע על ידי חוקרים מיפן, מקבוצת העבודה בנושא בלוטות מיבומיאן, וממחלקות עיניים מסיטמה, טוקיו, ימגוצי, אוסקה ואהים. המחקר היה במבנה של סדרת מקרים ממרכזים מרובים. הוא כלל 41 עיניים של 41 נשים, שגילן הממוצע 62.1 שנים, עם עיניים יבשות בגלל חוסר מרכיב מימי שלא שייכות לסינדרום שיגרן, 70 עיניים של 70 נשים שגילן הממוצע 60.2 שנים, עם עיניים יבשות בגלל חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן, 17 עיניים של 17 נשים בגיל ממוצע של 72.4 שנים עם עיניים יבשות הן בגלל חוסר מרכיב מימי שלא שייכות לסינדרום שיגרן, והן בגלל חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן, וכן 70 עיניים של 70 נשים בגיל ממוצע של 65.0 שנים, עם עיניים נורמאליות ללא יובש, ששמשו כקבוצת הביקורת. הסימפטומים העיניים דורגו בין 0 ל- 14 ושינויים בשפת העפעפיים דורגו בין 0 ל- 4 בהתאם. שינויים בבלוטות מיבומיאן דורגו בין 0 ל- 6 בהתבסס לממצאים, וההפרשה השומנית דורגה בין 0 ל- 3 בהתאם לנפחה ואיכותה. נזק לאפיתל הלחמית ולאפיתל הקרנית דורגו מ- 0 ל- 9 לפי הממצאים בצביעת פלואורסצאין. זמן שבירת דוק הדמעות נמדד כמדד ליציבות דוק הדמעות, ומידת יצירת המרכיב המימי של הדמעות נמדד באמצעות מבחן שירמר. התוצאים העיקריים היו מדד הסימפטומים העיניים, מדד השינויים בשפת העפעפיים, מדד השינויים בבלוטות מיבומיאן, מדד כמות ואיכות ההפרשה השומנית, מדד בדיקת פלואורסצאין, זמן שבירת דוק הדמעות, ותוצאות מבחן שירמר. 
התוצאות היו שלא נמצא הבדל משמעותי במדד הסימפטומים העיניים בין עיניים יבשות בגלל חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן לבין עיניים יבשות בגלל חוסר מרכיב מימי שלא שייכות לסינדרום שיגרן. מדד השינויים בשפת העפעפיים, מדד השינויים בבלוטות מיבומיאן, ומדד כמות ואיכות ההפרשה השומנית היו גבוהים יותר באופן משמעותי בעיניים יבשות בגלל חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן מאשר בעיניים יבשות בגלל חוסר מרכיב מימי שלא שייכות לסינדרום שיגרן. מדד בדיקת פלואורסצאין, זמן שבירת דוק הדמעות, ותוצאות מבחן שירמר היו גבוהים יותר באופן משמעותי בעיניים יבשות בעיניים יבשות בגלל חוסר מרכיב מימי שלא שייכות לסינדרום שיגרן מאשר בעיניים יבשות בגלל חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן. מדד השינויים בבלוטות מיבומיאן היה בהתאמה לערכי מבחן שירמר רק בקבוצת העיניים היבשות בגלל חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן. מסקנת החוקרים הייתה שהגדלה ביצירת המרכיב המימי של הדמעות מהווה כנראה פיצוי לחוסר בהפרשה של בלוטות מיבומיאן באנשים עם עיניים יבשות בגלל חוסר תפקוד בלוטות מיבומיאן.

Arita R, Morishige N, Koh S, Shirakawa R, Kawashima M, Sakimoto T, Suzuki T, Tsubota K: Increased Tear Fluid Production as a Compensatory Response to Meibomian Gland Loss. A Multicenter Cross-sectional Study.  Ophthalmology 2015;122:925-933.