Osteoporosis

ביספוספנאטים פומיים קשורים לסרטן ושט (מתוך ה- BMJ)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון BMJ, עולה כי ביספוספנאטים המשמשים לטיפול באוסטיאופורוזיס קשורים בסיכון מוגבר לסרטן ושט.

המחקר הנוכחי פורסם רק שבועות ספורים לאחר שמחקר קודם, אשר השתמש באותו מאגר נתונים, לא זיהה קשר שכזה.

מחקר מקרה הביקורת החדש מצא כי הסיכון היה מובהק סטטיסטית בקרב חולים שמילאו 10 ומעלה מרשמים של התרופות, לעומת אלו שמילאו עד 9 מרשמים.

הסיכון היחסי עלה גם הוא עם השימוש בתרופה הסיכון הוכפל לאורך תקופה של 5 שנים.

יחד עם זאת מומחה לסרטני ושט-קיבה מציע שלא להימנע ממרשם ביספוספנאטים בשלב זה.  לדבריו, יש לשקול היטב את היתרונות של תרופות אלו הכוללים הפחתת סיכון לשבר הירך אל מול הסיכונים כגון זה שהודגם במחקר הנוכחי.

המומחה מציין כי הסיכון המוחלט שנמצא במחקר הינו עדיין קטן יחסית 1- 2 ל- 1,000 בשימוש של כחמש שנים בביספוסנאטים פומיים.  לטענתו, בשלב זה יתרונות התרופות עולים על סיכוניה הפוטנציאליים.

המומחה מסביר כי באופן תיאורטי ביספוספנאטים פומיים עלולים להביא לסרטן ושט עקב גירוי של הושט שעשוי להפוך את הרקמה למתאימה יותר להתמרות ממאירות בחולים מסוימים.

לעומתו, מציין מומחה נוסף, כי היארעות אדנוקרצינומה של הושט עולה באופן מהיר יותר מכל ממאירות אחרת ב- 5 השנים האחרונות ובעיקר במדינות מערביות, והסיבות לעליה זו עדיין אינן ברורות.

כאמור, ממצאי המחקר הנוכחי סותרים תוצאות מחקר בריטי נוסף שלא הדגים כל קשר בין התרופות וסיכון מוגבר לסרטן ושט, כאשר שני המחקרים ביצעו שימוש בנתוני ה- UK General Practice Research Database.

כותבי מאמר המערכת הנלווה למחקר הנוכחי מציינים כי הבדל מהותי בין שני המחקרים הינו אורך המעקב הממוצע שבוצע 7.7 שנים במחקר הנוכחי, לעומת 4.5 שנים במחקר הקודם שלא העלה קשר.  בנוסף, נטען כי המחקר הנוכחי כלל גודל מדגם מתאים יותר.

החוקרים מוסיפים כי למחקרם היה תוקף סטטיסטי משמעותי יותר לאור התאמת 5 נבדקי ביקורת לכל מקרה, בשונה מהתאמת מקרה ביקורת יחיד לכל מקרה מחקר במחקר הקודם.

כותבי מאמר המערכת מסבירים כי בעקבות תוצאות המחקר יש ראשית להדריך את החולים הנוטלים ביספוספנאטים כיצד יש ליטול את התרופה באופן הנכון ביותר.  את התרופה יש ליטול בשעות הבוקר עם כוס מים מלאה ועל קיבה ריקה, לפחות 30 60 דקות לפני צריכת מזון, משקה או תרופה ראשונים.  כמו כן יש להמנע משכיבה ב- 30 60 הדקות לאחר נטילת התרופה.

המומחים מציינים כי לאחר שהועלה קשר אפשרי בין נטילת ביספוסנאטים ובעיות הקשורות בושט עודכנו ההוראות לנטילת התרופה המצויות על אריזתה, וכן הומלץ לאלו עם עבר של הפרעות בושט להימנע מנטילת התרופה. 

יש לציין כי שני המחקרים מפורסמים כשנה לאחר שה- FDA (Food and Drug Administration) דיווח על 23 מקרי סרטן ושט בין השנים 1995 2008 בחולים שנטלו alendronate ו 31 מקרים נוספים בחולים שנטלו ביספוספנאטים אחרים.  דיווח זה הביא לביצועם של שני מחקרים בעניין, אולם אלו לא היו מאורגנים דיים על מנת לספק תוצאות מובהקות.

אי לכך שני המחקרים האחרונים שבוצעו והתבססו על אותו מאגר מידע הם אלו שיש להישען עליהם.

המחקר הראשון שלא העלה קשר בין ביספוסנאטים וסיכון מוגבר לסרטן ושט השווה את היארעות סרטן ושט וסרטן קיבה בחולים שנחשפו או לא נחשפו לביספוספנאטים פומיים.

המחקר הנוכחי השווה את התכיפות של החשיפה לביספוספנאטים פומיים במקרי המחקר ובמקרי הביקורת שהותאמו.

במחקר זה ביקשו החוקרים לבדוק האם סיכון לסרטן ושט, אך לא סרטן קיבה או מעי הינו מוגבר בקרב נוטלי ביספוספנאטים פומיים.

במסגרת המחקר זוהו גברים ונשים בני 40 שנים ומעלה 2,954 עם סרטן ושט, 2,018 עם סרטן קיבה, ו 10,641 עם סרטן מעי.  5 נבדקי ביקורת הותאמו לכל מקרה לפי גיל, מין, עיסוק ומשך התצפית.

לאחר התאמה לעישון, צריכת אלכוהול, ו BMI (body mass index), נבדקו הסיכונים היחסיים לכל אחד מסוגי הסרטן.

מתוצאות המחקר עלה כי היארעות סרטן ושט הייתה גבוהה יותר בקרב אלו עם מרשם אחד ויותר בעברם לביספוספנאטים פומיים בהשוואה לאלו ללא מרשמים כלל (סיכון יחסי, 1.30; 95% CI, 1.02 – 1.66; P = .02).

הסיכון לסרטן ושט היה משמעותית גבוה יותר לאחר 10 מרשמים ומעלה (סיכון יחסי, 1.93; 95% CI, 1.37 – 2.70) בהשוואה ל- 1- 9 מרשמים (סיכון יחסי, 0.93; 95% CI, 0.66 – 1.31; P for heterogeneity = .002), וכן עבור שימוש של למעלה מ- 3 שנים (סיכון יחסי לעומת העדר מרשם, 2.24; 95% CI, 1.47 – 3.43).

הכפלה זו של הסיכון עם משך צריכה ממושך יותר של התרופה הינה משמעותית ביותר, כך שהסיכון היחסי באלו שנטלו את התרופה במשך פחות משנה או בין שנה ל- 3 שנים היה סביב 1 עבור שתי התקופות כלומר הם לא הדגימו סיכון מוגבר.

החוקרים מדווחים כי סרטנים של הושט והמעי לא היו קשורים בשימוש בביספוספנאטים פומיים.

BMJ. 2010; 341:c4444, c4506

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אבחנה של שבר מובילה נשים רבות להשלים בדיקת צפיפות עצם

    אבחנה של שבר מובילה נשים רבות להשלים בדיקת צפיפות עצם

    חלק גדול מהנשים סביב תקופת המנופאוזה ולאחר-מנופאוזה הביעו נכונות להשלים הערכה לאוסטיאופורוזיס, בפרט נשים בגיל מתקדם, אלו עם היסטוריה של שברים וציונים גבוהים יותר בהערכת הסיכון שלהן לאוסטיאופורוזיס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Primary Care. מחקר החתך מבוסס על נתונים משאלונים ונועד לקבוע גורמים המשפיעים על נכונות נשים סביב-מנופאוזה ולאחר-מנופאוזה להשלים בדיקת צפיפות […]

  • עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות הינה תלונה נפוצה לאחר אירוע איסכמי חולף (Transient Ischemic Attack, או TIA) כאשר למעלה ממחצית מהחולים מתלוננים על עייפות למשך עד שנה לאחר האירוע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. היסטוריה של חרדה או דיכאון הייתה נפוצה כפליים בחולים עם עייפות, בהשוואה לאלו ללא תלונה זו. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך בבית […]

  • סיכון מוגבר לנזק מפרקי היקפי בשמאליים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    סיכון מוגבר לנזק מפרקי היקפי בשמאליים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    בחולים שמאליים עם דלקת מפרקים פסוריאטית תועד סיכון מוגבר לנזק היקפי בבדיקות הדמיה, בפרט בידיים, עם השפעה גדולה יותר בצד שמאל, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם Spondyloarthritis Research and Treatment Network. המחקר מבוסס על נתונים אודות 359 חולים (57% גברים) עם דלקת מפרקים פסוריאטית שהיו במעקב לאורך חציון של 14 שנים. בתחילת […]

  • חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון ניסיוני כנגד מחלת ליים  (Lyme Borreliosis), VLA15, נמצא בטוח, נסבל היטב ואימונוגני במטופלים בגילאי 5-65 שנים, כאשר בילדים ומתבגרים תועדו תגובות משמעותיות יותר מאשר במבוגרים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הבטיחות והאימונוגניות של החיסון הניסיוני VLA15, אשר ניתן במשטרי חיסון שונים, במסגרת מחקר בשלב 2 שנערך […]

  • מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    במאמר שפורסם בכתב העת ACR Open Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחמישית מהחולים עם סקלרודרמה ישנן מחלות רקע רבות, בעיקר מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם. נוכחות מחלות רקע רבות מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים והפרעה בתפקוד הגופני. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות וההשפעה […]

  • קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    שימוש בקנאביס רפואי לווה בשיפור משמעותי באיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב חולים עם מחלות כרוניות, לרבות הקלה בכאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון – כך עולה ממחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בכתב העת PLoS One. מחקר QUEST הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 2000 מבוגרים (גיל ממוצע של 50 שנים, 63% נשים) עם מחלות כרוניות […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מפחית סיכון לתמותה וסיבוכים משנית לדלקת לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מפחית סיכון לתמותה וסיבוכים משנית לדלקת לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד סיכון מופחת משמעותית להתפתחות סיבוכים מקומיים או סיסטמיים – גם במידה ופיתחו דלקת לבלב חדה – עם ירידה של למעלה מ-50% בסיכון לתמותה מכל-סיבה בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע […]

  • מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מלוות בשכיחות נמוכה יותר של אוסטיאוארתריטיס של הברך בבדיקות הדמיה וסיכון מופחת לכאב ברכיים כרוני בנשים אך לא בגברים, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה, שפורסמו בכתב העת Osteoarthritis and Cartilage. החוקרים השלימו את המחקר להערכת הקשר בין רמות טסטוסטרון כולל וחופשי ובין הימצאות והיארעות אוסטיאוארתריטיס הדמייתי של הברך והימצאות כאב […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך