Otorhino. Other

האם שימוש ארוך טווח במשככי כאבים עלול להגביר את הסיכון לירידה בשמיעה? (מתוך American Journal of Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר אפידמיולוגי חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון American Journal of Medicine טוענים החוקרים כי יתכן ונצפה קשר בין שימוש ארוך טווח במשככי כאבים (אספירין, Paracetamol ותכשירים ממשפחת ה-NSAID’s) ובין סיכון מוגבר לפגיעה בשמיעה. עם זאת, הם מדגישים כי העליות שנרשמו בסיכון הן קטנות בלבד וכי יש לנקוט במידה של זהירות כשמבקשים לפרשן.

החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות מסוימות מניסויים לפיהן משככי כאבים שונים (לרבות סליצילטים, NSAID ו-Paracetamol) עלולים להיות אוטו טוקסיים, ואולם קיימות גם ראיות לכך שאספירין במינון נמוך עשוי להיות בעל השפעה מגינה על השמיעה. לפיכך, ביקשו החוקרים בעבודתם זו לעשות שימוש במידע ממחקר עוקבה גדול, ה-Health Professionals Follow-up Study (HPFS). הנבדקים הנכללים בו היו גברים עובדי שירותי הבריאות אשר בעת תחילת המעקב בשנת 1986 היו בגילאי 40 עד 75 שנים. בתחילת המעקב, נאסף מידע מהנבדקים אודות תזונה, בריאות ושימוש בתרופות באמצעות שאלון שנשלח בדואר. מאז, מתבקשים הנבדקים לעדכן נתונים ביחס לבריאותם ולשימוש בתרופות באמצעות שאלון דומה, כשבשאלון שנשלח להם בשנת 2004 התווספה השאלה האם אי פעם אובחנו בצורה מקצועית כסובלים מירידה בשמיעה, ואם כן מתי נעשתה האבחנה. עבור ניתוח הנתונים הנוכחי, התבססו החוקרים על התשובות שניתנו לשאלה זו ועל המידע אודות שימוש בתרופות שקדם לאבחנה זו, וזאת במטרה לבחון האם קיים קשר בין ירידה בשמיעה ובין שימוש קבוע (פעמיים בשבוע ומעלה) באספירין, Paracetamol או משככי כאבים ממשפחת ה-NSAID’s.

החוקרים מציינים כי היעד העיקרי של המחקר נקבע כהיארעות של אובדן שמיעה חדש, שהוגדר כמקרים שאובחנו לאחר שנת 1986. בין יתר הערפלנים להם ניסו החוקרים לתקנן נכללו גיל הנבדק, גזע, מדד מסת הגוף (BMI), צריכת אלכוהול, צריכת חומצה פולית, פעילות גופנית, עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלה קרדיווסקולארית, רמות מוגברות של כולסטרול בדם ושימוש ב-Frusemide (Furosemide).

החוקרים מוסיפים כי מחקר ה-HPFS כלל בתחילה 51,529 גברים, מהם 31,496 סיפקו מידע אודות ירידה בשמיעה בשנת 2004, ו-26,917 התאימו לצורך ניתוח הנתונים הנוכחי. קריטריוני הפסילה מהשתתפות בהקשר זה כללו גיל גבוה מ-75 שנים, אובדן שמיעה שקדם לשנת 1986, וסיפור של סרטן ברקע. בקרב הנבדקים בקבוצת המחקר, הגיע המעקב לסך של 369,079 שנות אדם ו-3,488 מקרים מדווחים של ירידה בשמיעה.

לאחר תקנון לערפלנים המשמעותיים, נמצא כי הנבדקים אשר דיווחו על שימוש קבוע באחת משלוש קבוצות התרופות האמורות היו מצויים בסיכון מוגבר לירידה בשמיעה בהשוואה לאלו שצרכו משככי כאבים בתדירות נמוכה יותר, עם יחס סיכון שנע בין 1.12 ל-1.22 (HR, 1.12, 95% CI = 1.04-1.20 עבור אספירין; HR, 1.21, 95% CI = 1.11-1.33 עבור NSAID’s; HR, 1.22, 95% CI = 1.07-1.39 עבור Paracetamol).

לדברי החוקרים, הסיכון לירידה בשמיעה גבר עם העלייה במשך השימוש הקבוע במשככי הכאבים, כאשר גברים צעירים יותר היו בסיכון גבוה יותר לעומת מבוגרים עבור כל אחת משלוש קבוצות התרופות.

החוקרים מסכמים כי שימוש קבוע במשככי כאבים קשור בסיכון מוגבר לירידה בשמיעה. הם מציינים מספר מגבלות של מחקרם זה, לרבות היעדר המידע ביחס לחשיפה לרעש ולסיבות בעטיין ניטלו משככי הכאבים. הם מציעים כי שימוש בתכשירים אלו עלול להגביר את הסיכון לירידה בשמיעה, ולאור השימוש הנרחב בהם טוענים כי יתכן ומדובר בסוגיה משמעותית בכל הנוגע לבריאות הציבור.

ראוי לציין כי המסקנה אליה מגיעים החוקרים עלולה להטעות את הקורא, שכן יש בה משום קביעה של סיבתיות, דבר שלא ניתן לעשותו במחקר שמבנהו תצפיתי כבמחקר הנוכחי. בנוסף, העליות שנצפו בסיכון הינן קטנות בלבד, כך שיש לנקוט ככל הנראה במידה של זהירות בעת פירוש התוצאות.

Am J Med 2010;123:231-7

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך