מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי בדיקת סקר לשמיעה בילוד קשורה בתוצאות טובות יותר עבור ילדים בגילאי 3 עד 5 שנים עם פגיעה קבועה בשמיעתם, בהשוואה לבדיקת סקר התנהגותית מאוחרת יותר.

החוקרים מסבירים כי תוכניות לבדיקות סקר לשמיעה בילודים מיושמות במדינות רבות מאחר וסבורים כי ככל שמזוהה פגיעה קבועה בשמיעה מוקדם יותר בגילאי הילדות, כך הפגיעה ההתפתחותית בילד תהיה פחותה. עם זאת, עד כה טרם היו קיימות ראיות חזקות התומכות ביישום אוניברסלי של בדיקות אלו.

מטרת המחקר הנוכחית הייתה לפיכך להשוות את ההשפעה של בדיקת סקר לשמיעה בילוד עם זו של בדיקת סקר מאוחרת יותר המתבססת התנהגותית על הסחות ונערכת בגיל 9 חודשים, על התפתחות, תקשורת מילולית ואיכות החיים. החוקרים מציינים כי בכל 65 המחוזות בהולנד הוחלפו בדיקות הסקר ההתנהגותיות לשמיעה בבדיקות סקר לשמיעה בילוד בין השנים 2002 ו-2006. באותו פרק זמן, סוג הבדיקה שהוצע היה בלתי תלוי בפרוגנוזה ההתפתחותית של הילדים ונקבעה על פי זמינות במקום ובמועד הלידה.

באמצעות עוקבה שכוללת את כל הילדים אשר נולדו בהולנד בין השנים 2003 ו-2005, זיהו החוקרים את כל הילדים הסובלים מפגיעה קבועה בשמיעה מגיל ילדות, בגילאי 3 עד 5 שנים (עד לחודש דצמבר 2009). היעדים העיקריים של המחקר הוגדרו כתפקוד בבית הספר, התקשורת המילולית והמחוותית, התפתחות כללית ושפתית ואיכות החיים.

החוקרים מדווחים כי 335,560 ילדים נולדו באזורים בהם יושמה תוכנית של בדיקות סקר לשמיעה לילוד במהלך תקופת המעקב, ו-234,826 ילדים נוספים נולדו באזורים בהם נעשה שימוש בבדיקות סקר התנהגותיות. פגיעה קבועה בשמיעה בגיל הילדות אובחנה במסגרת בדיקות מעקב בקרב 263 ילדים מבין אלו הראשונים (0.78 לאלף ילדים) וב-171 מאלו האחרונים (0.73 לאלף ילדים).

בקרב 301 ילדים (69.4%) בהם נותחו מדדי התפקוד הכללי, לא נצפה הבדל בין הקבוצות ביחס לצורת התקשורת העיקרית או סוג החינוך. תוצאות התפתחותיות נרחבות נותחו בקרב 80 ילדים אשר נולדו באזורים בהם יושמה תוכנית בדיקות סקר לשמיעה בילוד, וב-70 ילדים נוספים אשר בדיקות הסקר לשמיעה שעברו היו התנהגותיות.

החוקרים מצאו כי ילדים אשר נולדו באזורים בהם יושמה תוכנית בדיקות סקר לשמיעה בילוד הראו תוצאות התפתחותיות כוללות גבוהות יותר בהשוואה לילדים אשר נולדו באזורים בהם בדיקות השמיעה היו התפתחותיות, על פי ניתוח רב-משתני של שונות (p=0.003). ההבדל הממוצע בין הקבוצות בציוני ההתפתחות החברתית היה 8.8 (95% CI = 0.8-16.7), עבור התפתחות מוטוריקה גסה היה 9.1 (95% CI = 1.1-1.7), ועבור איכות החיים 5.3 (95% CI = 1.7-8.9), ממצא שאף הוא לטובת הילדים שנולדו באזורים בהם תוכנית בדיקות הסקר לשמיעה בוצעו לאחר הלידה.

בהשוואה לבדיקות סקר התנהגותיות לשמיעה המתבססות על הסחות, מסבירים החוקרים, בדיקות סקר לשמיעה בילוד היו קשורות בתוצאות התפתחותיות טובות יותר בגילאי 3 עד 5 שנים בקרב ילדים עם פגיעה קבועה בשמיעה מגילאי הילדות.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את היעדר ההקצאה האקראית של הילדים, והטיות אפשריות מסוג בחירה, תגובה וזיהוי. כמו כן, הם מציינים את העובדה כי התוצאות התבססו על דיווחי ההורים, ואת גודל המדגם הקטן באופן יחסי.

החוקרים מסכמים כי תוצאות מחקרם זה מוסיפות נדבך של ראיות התומכות בחשיבות והיעילות המשוערות ליישום אוניברסלי של בדיקות סקר לשמיעה בילוד. מאחר והמחקר בוצע ברמה לאומית, בקרב כל הילדים אשר נולדו בהולנד לאורך שלוש שנים עוקבות, סבורים החוקרים כי תוצאותיהם ניתנות להכללה גם ביחס למדינות אחרות בהם מיושמת תוכנית סקר זו. עם זאת, מידת היישום והיעילות של תוכניות סקר לשמיעה בילודים במדינות אחרות דורשות עדיין את המשך המחקר בתחום לדבריהם.

JAMA. 2010;304:1701-1708

לידיעה במדסקייפ