סמן חדש להערכת ביטוי גנים מסייע בהנחיית הטיפול בממאירות של השחלות (HGSOC או High-Grade Serous Ovarian Cancer) ולהימנע משימוש חסר ערך בטיפולים יקרים. בדיקת AADx מסייעת לרופאים לקבוע אילו נשים עם HGSOC צפויות לתועלת מטיפול בתרופות דוגמת Bevacizumab ובאילו נשים התרופות עלולות לגרום נזק ועדיף טיפול כימותרפי סטנדרטי.
החוקרים כותבים כי מדובר בבדיקה הראשונה המנבאת את הרגישות לטיפול נגד אנגיוגנזה בגידולים ממאירים. הממצאים הוצגו במהלך כנס ה-ASCO (American Society of Clinical Oncology).
חוקרים מבריטניה ערכו בדיקות על תמציות mRNA מדגימות רקמת גידול מקבוצה על למעלה ממאתיים חולות. הם חזרו על הבדיקות ב-283 דגימות נוספות ממחקר ICON7 להערכת HGSOC. במחקר זה חולקו הנשים באקראי לטיפול קו-ראשון ב-Paclitaxel/Carboplatin עם או ללא המשך טיפול ואחזקה ב- Bevacizumab למשך 12 חודשים.
החוקרים זיהו שלושה תתי-סוגים בנשים אלו עם HGSOC. בשתי קבוצות תועדה עליה בבקרת ביטוי גנים נגד אנגיוגנזה, כאשר המשמעות היא כי בנשים אלו ביטוי רב של גנים המעורבים בהתפתחות כלי דם במהלך אנגיוגנזה. הקבוצה הנוספת כללה נשים ללא ביטוי גנים בעלי השפעה על אנגיוגנזה ועליה בביטוי גנים בעלי השפעה על מערכת החיסון.
בקבוצת הנשים האחרונה, עם תגובה אימונית, תועדה הישרדות כוללת טובה יותר, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות יחדיו (יחס סיכון של 0.66) במחקר ICON7.
בעקבות זאת, פותחה בדיקת AADx להערכת הביטוי של 63 גנים לזיהוי פרוספקטיבי של הנשים עם תגובה אימונית, בהן הישרדות טובה יותר. הבדיקה הגנטית אושרה לאחר מכן כבעלת חשיבות פרוגנוסטית להישרדות הכוללת במדגם בלתי-תלוי (יחס סיכון של 0.32). בהמשך, החוקרים שיערו כי בנשים עם תגובה אימונית, ללא ביטוי של גנים בעלי חשיבות לאנגיוגנזה, צפויה תועלת פחותה לטיפול ב- Bevacizumab.
במדגם המשתתפות במחקר ICON7, החותמת הגנטית הדגימה הבדל בהשפעה של Bevacizumab על שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות בין נשים עם פרופיל תגובה אימונית ואלו עם פרופיל תגובה פרו-אנגיוגנית. בקבוצה האימונית (41% מהמקרים), הוספת Bevacizumab לוותה בשיעורי הישרדות ללא התקדמות שהיו נמוכים יותר (יחס סיכון של 1.73) וכך גם שיעורי ההישרדות הכוללים (יחס סיכון של 2.00), בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד.
לסיכום, מהנתונים עולה כי בקבוצת הנשים עם תגובה אימונית, שטופלו ב- Bevacizumab, שיעורי ההישרדות ללא התקדמות היו גרועים יותר, בהשוואה לנשים עם תגובה פרו-אנגיוגנית.
עקומת ההישרדות ללא התקדמות נפרדה לאחר כחודש מהתחלת טיפול ב- Bevacizumab, עם שיעורי הישרדות ללא-התקדמות לאחר 36 חודשים של כ-50% עם Carboplatin/Paclitaxe; וכמחצית מזאת כאשר הוסף טיפול ב- Bevacizumab. מצד שני, בקבוצת הנשים עם פרופיל פרו-אנגיוגני תועדה מגמה לא-משמעותית של שיפור שיעורי הישרדות ללא-התקדמות עם הוספת Bevacizumab (17.4 לעומת 12.3 חודשים בביקורות).
J Clin Oncol. 2014;32:5s(suppl; abstr 5502).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!