Ovarian Cancer

התועלת של ניתוח שני למניעת הישנות סרטן שחלות (מתוך כנס ASCO)

מתוצאות מחקר בשלב 3, שהוצגו במהלך הכנס השנתי הווירטואלי מטעם ASCO (American Society of Clinical Oncology), עולה כי שילוב ניתוח ציטו-רדוקטיבי עם כימותרפיה הוביל להארכה משמעותית של משך ההישרדות ללא התקדמות וההישרדות הכוללת בנשים נבחרות עם הישנות סרטן שחלות, בהן תועד מרווח של מעל 6 חודשים ללא טיפול כימותרפי מבוסס-פלטינום.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לחשיבות ניתוח שני במקרים של הישנות סרטן שחלות וכי מחקר שפורסם לאחרונה לא הדגים תועלת הישרדותית להתערבות זו.

מדגם המחקר כלל נשים עם הישנות ראשונה של סרטן שחלות לאחר למעלה משישה חודשים ללא טיפול כימותרפי בתכשיר ממשפחת פלטינום, עם מדד AGO-Score חיובי (מדד ECOG אפסי, מיימת של עד 500 מ”ל וכריתה מלאה בעת הניתוח הראשוני). המשתתפות חולקו באקראי לטיפול כימותרפי קו-שני בלבד, לעומת ניתוח ציטו-רדוקטיבי ולאחר אותו משטר טיפול כימותרפי; ההמלצה הייתה למשלב פלטינום.

התוצא העיקרי של המחקר היה ההישרדות הכוללת של הנשים והחוקרים ביקשו לבחון את העדיפות של גישת ניתוח שני במקרים אלו.

מדגם המחקר כלל 407 נשים שחולקו באקראי לאחת משתי קבוצות הטיפול. ב-75% מהנשים מרווח הזמן ללא טיפול כימותרפי עלה על 12 חודשים.

מבין 206 הנשים שחולקו באקראי לקבוצת התערבות ניתוחית, 187 נשים (91%) נותחו בסופו של דבר. כריתה מלאה הושגה ב-75% מהנשים; קרוב ל-90% מהנשים בשתי הקבוצות קיבלו טיפול כימותרפי קו-שני שכלל פלטינום.

מניתוח התוצא העיקרי עלה כי חציון ההישרדות הכוללת עמד על 53.7 חודשים לאחר התערבות ניתוחית, בהשוואה ל-46.2 חודשים ללא ניתוח (יחס סיכון של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.59-0.97, p=0.03); חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 18.4 חודשים ו-14 חודשים, בהתאמה (יחס סיכון של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.82, p<0.001), חציון הזמן עד להתחלת הטיפול הבא עמד על 17.9 לעומת 13.7 חודשים לטובת הניתוח (יחס סיכון של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.81, p<0.001).

מניתוח לפי קבוצת הטיפול עלה כי התועלת ההישרדותית עלתה על 12 חודשים בנשים לאחר הסרה מלאה, בהשוואה לנשים ללא ניתוח (חציון של 60.7 לעומת 46.2 חודשים); בנשים לאחר התערבות ניתוחית והסרה לא-מלאה תועדו אף תוצאות גרועות יותר (חציון של 28.8 חודשים).

שיעורי התמותה לאחר 60 ימים עמדו על 0% בחולים לאחר ניתוח ועל 0.5% באלו שלא נותחו.

החוקרים מדווחים כי 3.7% מהנשים לאחר ניתוח נדרשו לניתוח בטן חוזר.

אירועים חריגים בדרגה 3/4 לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות.

החוקרים כותבים כי זהו המחקר הראשון להערכת התערבות ניתוחית אשר הדגים תועלת הישרדותית משמעותית בנשים עם סרטן שחלות, כאשר בנשים לאחר ניתוח עם הישנות ראשונה ומרווח של לפחות 6 חודשים לאחר טיפול בפלטינום תועדה עליה משמעותית בהישרדות הכוללת, הישרדות ללא-התקדמות ומרווח זמן עד לקו הטיפול הבא.

מתוך כנס ASCO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הישרדות ארוכת-טווח דומה עם כריתת רחם פשוטה או רדיקאלית בנשים עם סרטן צוואר רחם

    הישרדות ארוכת-טווח דומה עם כריתת רחם פשוטה או רדיקאלית בנשים עם סרטן צוואר רחם

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים עם סרטן צוואר רחם בדרגת סיכון נמוכה שיעורי ההישרדות בטווח הארוך דומים עם כריתת רחם פשוטה, כריתת רחם רדיקאלית מותאמת או כריתת רחם רדיקאלית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כריתת רחם רדיקאלית עם הסרת קשריות לימפה אגניות הינה […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

  • הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    בקרב ילדים לאימהות עם יתר לחץ דם, סוכרת, או השמנת-יתר תועדו מדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים ב-4.88% ו-1.90%, בהתאמה, בהשוואה לאלו שתועדו בילדים לאימהות ללא הפרעות אלו, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים מתכנית מעקב השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד והעריכו שלושה גורמי […]

  • אבחנה של אטופיק דרמטיטיס מלווה בסיכון מוגבר לסרטן עור שאינו מלנומה

    אבחנה של אטופיק דרמטיטיס מלווה בסיכון מוגבר לסרטן עור שאינו מלנומה

    בחולים עם אטופיק דרמטיטיס סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות עורית שאינה מלנומה, אם כי הסיכון הכולל נותר נמוך, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society for Investigative Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את הקשר בין אטופיק דרמטיטיס ובין אבחנה של ממאירות עורית שאינה מלנומה. מחקר משנת […]

  • האם לעליה במשקל לאחר אבחנה של סרטן השפעה על סיכויי ההישרדות?

    האם לעליה במשקל לאחר אבחנה של סרטן השפעה על סיכויי ההישרדות?

    בנשים בהן נרשמה עליה גדולה יותר במשקל לאחר אבחנה של סרטן שד תועד סיכון מוגבר לתמותה עקב המחלה הממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European Society for Medical Oncology.  עם זאת, הסיכון המוגבר לתמותה תקף רק בנשים עם עודף-משקל או משקל תקין טרם האבחנה ולא באלו עם השמנת-יתר לפני אבחנת ממאירות. החוקרים […]

  • משקאות ממותקי-סוכר מלווים בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים

    משקאות ממותקי-סוכר מלווים בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery עולה כי צריכה רבה יותר של משקאות ממותקי-סוכר מלווה בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים. עם זאת, למרות הסיכון המוגבר, הסיכון ברמת האוכלוסייה הוא נמוך ונע סביב שלושה מקרים ל-100,000 אנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הראו כי צריכה רבה יותר […]

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך