Pancreatic Cancer

הגידולים שלא מקבלים יחסי ציבור- גידולים נוירואנדוקרינים/מאמר אורח מאת פרופ' עידו וולף

גידולים נוירו-אנדוקריניים הינם גידולים נדירים המתפתחים באופן ייחודי במערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית). תאים אנדוקריניים פזורים כמעט בכל הרקמות בגוף ולכן גם הגידולים עשויים להופיע במגוון רחב של אברים. במרבית המקרים, גידולים אלו מתפתחים בקצב איטי ויכולים להיות ממאירים או שפירים, אך בחלק מהמקרים גידולים אלה עשויים להיות אלימים במיוחד. המודעות בקרב קהילת הרופאים וכן בקרב הציבור הרחב אודות גידולים אלה אינה רבה. נראה כי קיים בלבלול רב סביב סוגי הגידולים הנוירואנדוקרניים השונים וכן ביחס לאפשרויות הטיפול בהם.

התאים של המערכת האנדוקרינית אחראים על ייצור והפרשת מגוון הורמונים הפועלים על אברים שונים בגוף ושומרים על מאזן הורמונלי תקין. בחלק מהמקרים, הגידולים הנוירואנדוקרניים עלולים לייצר כמות מוגברת של הורמונים שונים. במקרה כזה הסימפטומים אותם חש החולה תלויים בסוג ההורמון המופרש ועשויים לכלול שלשול, הסמקה, פריחה וקוצר נשמה. לעומת זאת, בחלק מהגידולים אין הפרשת יתר של הורמונים ואז אין סימפטומים של המחלה במשך חודשים ואף שנים. כאשר הגידול מתפשט לאברים שונים יכולים להופיע סימנים המוכרים מסוגי סרטן אחרים, למשל כאבי בטן, בחילה, או הפרעה בתפקודי הכבד.

הסיכוי לפתח גידול נוירואנדוקריני הוא נמוך. גידולים אלה מהווים רק כ-2% מכלל מקרי הסרטן בישראל. מידי שנה מאובחנים כ-350 חולים חדשים, כאשר שכיחות המחלה דומה בקרב גברים ונשים והגיל הממוצע בו מופיעה המחלה הוא 60. גידולים נוירואנדוקרינים יכולים להופיע במגוון אברים בהם קיימים תאים השייכים למערכת הנוירואנדוקרינית; המקומות השכיחים ביותר הם המעי הדק, הלבלב והריאות. גידולים המתפתחים באבר אחד עלולים כמובן לשלוח גרורות לאזורים נוספים. מדובר לכן בקבוצה מגוונת מאד של גידולים: חלקם ממאירים ושולחים גרורות וחלקם שפירים, חלקם מפרישים הורמונים וחלקם לא, חלקם אלימים מאד וחלקם גדלים לאט. גידולים שמקורם באבר אחד שונים לחלוטין מאלה שהתחילו באבר אחר

לאור הגיוון הרב בסוגי הגידולים האלה, הטיפול בחולים הנושאים אותם דורש ידע רב, ניסיון והתמחויות בתחומים רבים. לשמחתנו, בזכות טיפול מוצלח רבים מהחולים חיים במשך שנים רבות, אך הטיפול בהם מצריך מחשבה, השקעה ודיונים רבים של כלל הצוות הרפואי המטפל. במרכזים המובילים בארץ ובעולם יכלול הצוות אונקולוגים, אנדוקרינולוגים, כירורגים, מומחי הדמיה, פתולוגים ומומחי רפואה גרעינית, כל החלטה משמעותית מתקבלת ע"י הצוות כולו.

קיים בלבול רב בכל הקשור לסיכויי ההישרדות ואפשרויות הטיפול בגידולים נוירואנדוקרינים. מכיוון שכל גידול הוא ייחודי בפני עצמו. חשוב לערוך מיפוי יסודי של המחלה בקרב כל מטופל ולהתייחס לכל מקרה לגופו.

הטיפול היחיד שיכול לרפא לחלוטין חולים הסובלים מגידול נוירואנדוקריני הוא ניתוח. גידולים נוירואנדוקרינים הם מהגידולים הבודדים בהם גם כאשר הגידול שלח גרורות, ניתן לבצע ניתוח, לכרות את כל אתרי המחלה ולרפא בכך את החולה. מעבר לכך, בניגוד לסוגי סרטן אחרים, במקרים נדירים ניתן אף לבצע השתלת כבד.

במקרים רבים המחלה מתגלית כאשר היא כבר מפושטת ולא ניתן לרפאה ע"י ניתוח. גם בשלב זה ישנם טיפולים רבים אותם ניתן להציע, אשר יכולים להאריך משמעותית את חיי המטופל ולשפר את איכות חייו. יש לזכור כי גם כאשר מדובר במחלה גרורתית, לעיתים קצב התפתחות הגידול הוא איטי מאוד ולא מצריך טיפול אלא מעקב בלבד.

רבים מהגידולים מבטאים על פני תאי הגידול קולטן ששמו סומטוסטטין. ניתן להדגים את הימצאות הקולטן ע"י בדיקה הדמיה מסוג פט-סיטי בה מזריקים לחולה סומטוסטטין המסומן בסמן רדיואקטיבי. החומר נקלט רק בתאי הגידול ולא בתאים הנורמליים בגוף וכך מאפשר אבחון מדויק של התפשטות המחלה. בהתאם, כאשר הגידול מבטא סומטוסטטין ניתן לטפל בו באמצעות אנלוגים לסומטוסטטין. מדובר בזריקה שניתנת פעם בחודש במטרה להפחית את ההפרשה ההורמונלית מתאי הגידול, להביא לשיפור בתסמיני המחלה, להפחית את שגשוג תאי הגידול ולעכב את קצב התקדמות המחלה. זהו טיפול קל יחסית ותופעות הלוואי שלו מועטות.

אחת משיטות הטיפול החדשניות ביותר לגידולים אלה היא PRRT– טיפול קרינתי ממוקד, הייחודי לגידולים נוירואנדוקרינים. גם שיטה זו מתבססת עם יכולתו של הגידול לקלוט סומטוסטטין. העיקרון העומד בבסיס השיטה הוא חיבור של סומטוסטטין לחומר רדיואקטיבי חזק במיוחד. הסומטוסטטין מחסל את תאי הגידול אך כמעט שאינו מגיע לרקמות הבריאות. זהו לכן טיפול יעיל מאד וגם קל יחסית. בשבועות האחרונים פורסם מאמר מקצועי המוכיח את היעילות העצומה של שיטת PRRT בקרב המטופלים המתאימים לכך.

טיפולים נוספים המוכרים כיעילים בטיפול בגידולים אלה הם טיפולים מכווני מטרה המסוגלים לעכב את פעילות תאי הסרטן. כיום מוכרים שניים כאלה כיעילים כנגד גידולים נוירואנדוקריניים: סוניטיניב ואברולימוס. בחלק מהמקרים יש צורך גם בטיפול כימותרפי, אשר לו יעילות רבה.

במסגרת עבודתי נתקלתי בלא מעט מקרים מרגשים בהם חולים שהתמודדו עם גידולים מורכבים, חזרו לשגרת חייהם לאחר הטיפול. לאחרונה טיפלנו בספורטאי בן 18 שהגיע אלינו עם גידולים עצומים שהופיעו בכבד ובחלקים רבים בגופו. בעזרת כימותרפיה הצלחנו להעלים את הגידולים, לשפר את איכות חייו ולאפשר לו לשוב ולעסוק בפעילות ספורטיבית

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים פורצי דרך שבוצעו בקרב חולים ממספר מדינות המאפשרים התאמה של הטיפול לחולים לפי מצב ומיקום הגידול איתו הם מתמודדים. ככל שנגביר את המודעות והמחקר סביב הנושא, נוכל להמשיך ולהיטיב עם החולים המתמודדים עם גידולים נוירואנדוקרינים.

הכותב הוא פרופסור עידו וולף, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי על שם סוראסקי, תל אביב  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם חלה עליה אמיתית בשיעורי סרטן לבלב בצעירים? (Ann Intern Med)

    האם חלה עליה אמיתית בשיעורי סרטן לבלב בצעירים? (Ann Intern Med)

    העלייה בהיארעות סרטן לבלב בקרב צעירים בארצות הברית נובעת ברובה משיפור הזיהוי של ממאירויות אנדוקריניות בשלב מוקדם ולא עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine. לנוכח שיעורי התמותה היציבים באוכלוסייה זו, העלייה בהיארעות ככל הנראה משקפת מקרים שלא אובחנו קודם לכן במקום עליה אמיתית במקרים […]

  • ישנוניות במהלך שעות היום עשויה להעיד על סיכון להתפתחות תסמונת Motoric Cognitive Risk (מתוך Neurology)

    ישנוניות במהלך שעות היום עשויה להעיד על סיכון להתפתחות תסמונת Motoric Cognitive Risk (מתוך Neurology)

    הפרעות בתפקוד בשעות היום על-רקע דפוסי שינה מלוות בעליה של כמעט פי שלוש בסיכון לתסמונת MCR (או Motoric Cognitive Risk), מצב המוכר כטרום-דמנציה ומתאפיין בהליכה איטית ובעיות קוגניטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מדגם המחקר כלל 445 קשישים ללא דמנציה (גיל ממוצע של 76 שנים, 57% נשים) אשר עברו הערכת דפוסי […]

  • טיפול ב-Denosumab מעלה את הסיכון להיפוקלצמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Ann Intern Med)

    טיפול ב-Denosumab מעלה את הסיכון להיפוקלצמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Ann Intern Med)

    טיפול ב- Denosumab (פרוליה) כנגד אוסטיאופורוזיס מעלה את הסיכון להיפוקלצמיה, כאשר הסיכון גבוה יותר בשלבים מתקדמים של מחלת כליות כרונית, באלו עם מחלת עצם ומינרלים משנית למחלת כליות כרונית ובחולים תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הטיפולים […]

  • אובדן שמיעה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון ועזרי שמיעה עשויים להפחית את הסיכון (JAMA Neurology)

    אובדן שמיעה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון ועזרי שמיעה עשויים להפחית את הסיכון (JAMA Neurology)

    אובדן שמיעה מלווה בעליה של 26% בסיכון למחלת פרקינסון, אם כי שימוש בעזרי שמיעה מסייע בהפחתת הסיכון הנ"ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות אודות כ-3.6 מיליון יוצאי צבא (96% גברים) ממאגר US Department of Veterans Affairs. בדיקת שמיעה בין 1999 ו-2022 שימשה לאישור […]

  • האם חסר ויטמין D מחמיר דום נשימה חסימתי בשינה בילדים? (JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery)

    האם חסר ויטמין D מחמיר דום נשימה חסימתי בשינה בילדים? (JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של חסר ויטמין D בילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה ומלווה בעליה בחומרת הפרעת הנשימה בשינה. ריכוזים נמוכים יותר של הוויטמין D מלווים במדדי אפניאה:היפופניאה גבוהים יותר. מחקר החתך כלל 72 ילדים בגילאי 2-16 […]

  • סיכון מוגבר לגלאוקומה בחולים עם תסמונת קושינג (Acta Ophthalmologica)

    סיכון מוגבר לגלאוקומה בחולים עם תסמונת קושינג (Acta Ophthalmologica)

    בחולים עם תסמונת קושינג אנדוגנית סיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כאשר הביטויים הקליניים מופיעים בגיל צעיר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מישראל שנערך ע"י דר' יעל שרון ופרופ' עמית עקירוב מבית החולים בלינסון ותוצאותיו פורסמו בכתב העת Acta Ophthalmologica. המחקר הרטרוספקטיבי מבוסס על מאגר הנתונים של קופת חולים כללית ולאחר הקמת מרשם […]

  • חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לממאירויות ראש וצוואר (Sci Rep)

    חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לממאירויות ראש וצוואר (Sci Rep)

    חשיפה לחומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר מלווה בהיארעות מוגברת של ממאירויות ראש וצוואר, כאשר הקשר הבולט ביותר תועד לאחר חמש שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים השלימו ניתוח אפידמיולוגי שהתבסס על נתונים ממאגר Surveillance, Epidemiology, and End Results בין 2002 עד 2012. המחקר בחן את הקשר בין רמות חומר חלקיקי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה