סמים פסיכדליים, או סמי הזיה, הם חומרים פסיכואקטיביים המשנים תפיסה, מצב רוח ותפקוד קוגניטיבי. על פי הסקר הלאומי לשימוש ובריאות בסמים, יותר מ-8.1 מיליון אנשים בארה”ב דיווחו על שימוש בסמים פסיכדליים בשנת 2022, עלייה של יותר מ-3 מיליון אנשים בהשוואה לשנת 2018. מתוכם, כמעט 75% מהשימוש בסמים פסיכדליים דווח כשימוש למטרות פנאי; עם זאת, כ-39% מהאנשים דיווחו על שימוש למטרות טיפוליות, מה שעורר עניין מוגבר ביישומים הקליניים הפוטנציאליים של תרופות פסיכדליות להפרעות ומחלות שונות.
תרופות פסיכדליות פוטנציאליות כוללות את האגוניסטים הקלאסיים של 5-HT2 (למשל, פסילוסיבין, דיאתילמיד חומצה ליסרגית), מעכבי ספיגה חוזרת מעורבת של סרוטונין-דופמין (למשל, phencyclidine), משחררים או אנטקטוגנים של אמפתוגנים (למשל מתיל-דיאמפטאמין) ואנטגוניסטים של N-methyl-d-aspartate (למשל dextromethorphan ,ketamine).
בהתבסס על מנגנוני הפעולה של תרופות אלו, המחקר הקליני התמקד בתועלת של תרופות פסיכדליות לטיפול במצבי בריאות נפשית כגון הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון עמיד לטיפול (TRD) והפרעות שימוש בחומרים. מחקרים אחרונים חושפים גם השפעות טיפוליות אפשריות של תרופות פסיכדליות במניעה ובטיפול בפגיעות מוחיות ובמחלות ניווניות (למשל, מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון). ממצאים פרה-קליניים מרכזיים מצביעים על כך שתרופות פסיכדליות יכולות לעורר נוירופלסטיות וסינפטוגנזה, לעורר שגשוג של תאי אב עצביים ולהפחית את רמות הסמנים הביולוגיים הפרו-דלקתיים.
מספר הניסויים הקליניים הכוללים תרופות פסיכדליות גדל ברחבי העולם במהלך השנים האחרונות, כשפסילוסיבין ו-MDMA עשויים להיות מאושרים על ידי ה-FDA עבור הפרעות מסוימות עד סוף 2024, כשכבר בשנת 2017, ה-FDA ייעד את פסילוסיבין ו-MDMA כטיפולים פורצי דרך עבור TRD ו-PTSD, בהתאמה.
לסקירה
https://www.uspharmacist.com/article/clinical-applications-of-psychedelic-drugs
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!