Pituitary

חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות AVP קשה בשל זמן מחצית החיים הקצר של ההורמון ובמקום זאת, ניתן להתבסס על ריכוז קופפטין, שהינו פרו-הורמון יציב יותר של AVP ומהווה סמן טוב לרמות AVP.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את החשיבות של קופפטין כמנבא היפונתרמיה או היפרנתרמיה לאחר-ניתוח בחולים המופנים לניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 50 חולים שעברו ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. רמות קופפטין בדם נבחנו לפני ניתוח, לאחר אקסטובציה וארבעה ימים לאחר הניתוח. נתונים בתר-ניתוחיים אודות מאזן נוזלים ונתרן בדם נאספו מכלל החולים וניתוח סטטיסטי שימש להערכת החשיבות הפרוגנוסטית של רמות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן לאחר הניתוח.

החוקרים מדווחים כי בכלל החולים (100%) שפיתחו סוכרת תפלה זמנית תועדה ירידה יחסית ברמות קופפטין בדם בהשוואת הערכים לאחר אקסטובציה לערכים טרם ההתערבות הניתוחית (p=0.0002). מבין החולים עם עדות להיפונתרמיה מוקדמת, ב-88% תועדה עליה יחסית בריכוז קופפטין בדם בעת אקסטובציה בהשוואה לריכוזים שתועדו טרם ההתערבות הניתוחית (p<0.01). ב-75% מהחולים שפיתחו היפונתרמיה מאוחרת תועדה עליה יחסית בריכוז קופפטין בדם ארבעה ימים לאחר הניתוח, בהשוואה לערכים שנמדדו טרם ההתערבות הניתוחית (p=0.003).

החוקרים מסכמים וכותבים כי עליה או ירידה יחסית בריכוז קופפטין בדם עשויים לנבא התפתחות היפונתרמיה מוקדמת או סוכרת תפלה מרכזית זמנית, בהתאמה. עליה יחסית בשלב מאוחר בריכוז קופפטין עשוי לנבא התפתחות היפונתרמיה מאוחרת.

Neurosurgery, March 29, 2024

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    בהשוואה לשיטות אחרות לניתוח דגימת שתן, צביעת גראם של דגימת שתן הדגימה ערך מנבא בינוני לזיהוי חיידקי גראם-שליליים בתרבית שתן אך לא שיפרה משמעותית את אבחנת זיהום בדרכי שתן בחדרי מיון, כך עולה מנתונים חדשים Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר עוקבה תצפיתי במרכז רפואי בהולנד, שכלל 1,358 אירועים של 1,136 חולים עם חשד לזיהום בדרכי […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • הערכת ריכוז אבסולוטי של נויטרופילים בנוזל סינוביאלי עשויה לסייע באבחנת זיהום סביב שתל מפרק (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society)

    הערכת ריכוז אבסולוטי של נויטרופילים בנוזל סינוביאלי עשויה לסייע באבחנת זיהום סביב שתל מפרק (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society)

    ריכוז נויטרופילים אבסולוטי בנוזל סינוביאלי עשוי לסייע בזיהוי זיהום סביב מפרק תותב, בהשוואה לספירת תאי דם לבנים בנוזל סינוביאלי או קביעת אחוז תאים פולימורפונוקלארים בנוזל הסינוביאלי, כך עולה מתוצאות חדשות שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society. במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את ספירת תאים לבנים בנוזל סינוביאלי, ריכוז אבסולוטי ואחוז פולימורפונוקלארים בנוזל סינוביאלי מ-231 […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת להיפרקלמיה בהשוואה למעכבי DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2 (JAMA Intern Med)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת להיפרקלמיה בהשוואה למעכבי DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2 (JAMA Intern Med)

    במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 המטופלים בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סיכוי מופחת להתפתחות היפרקלמיה, בהשוואה לאלו המטופלים במעכבי DPP-IV, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. החוקרים אספו נתונים אודות 33,280 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שהתגוררו בשטוקהולם והחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכבי DPP-IV בין 2008 עד […]

  • חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolic Syndrome עולה כי רמות Asprosin  בדם גבוהות יותר משמעותית בחולים עם סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, או השמנת-יתר, בהשוואה לביקורות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Asprosin הינו מועמד אפשרי לשמש כטיפול בהפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. מטרת הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה זו הייתה לאסוף את העדויות בספרות הרפואית אודות […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה