Prostate Cancer

השוואה בין docetaxel ו-estramustine לבין mitoxantrone ו-prednisone בטיפול בסרטן ערמונית מתקדם ועיקש (N Engl J Med)

כמותרפיה המבוססת על mitoxantrone משככת את הכאבים מבלי להאריך את החיים בקרב גברים הסובלים מסרטן ערמונית מתקדם שאינו תלוי באנדרוגנים. במחקר זה נערכה השוואה בין מתן טיפול ב-docetaxel ו-estramustine לבין מתן טיפול ב-mitoxantrone  ו-prednisone לגברים הסובלים מסרטן ערמונית בעל גרורות שאיננו תלוי בהורמון.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 770 גברים לקבלת אחד משני הטיפולים במהללך מחזורים בני 21 יום: 280 מ”ג estramustine כ-3 פעמים ביום בימים 1-5, 60 מ”ג docetaxel למטר מרובע משטח הגוף ביום 2, ו-60 מ”ג של dexamethasone בשלוש מנות לפני docetaxel, או 12 מ”ג mitoxantrone למטר מרובע משטח הגוף ביום הראשון יחד עם 5 מ”ג prednisone פעמיים ביום. נקודת הסיום העיקרית היתה שיעור ההישרדות הכללי, נקודות הסיום המשניות היו הישרדות ללא התקדמות, שיעורי התגובה וירידה בשיעור של 50% לפחות ברמות ה-PSA בסרום לאחר הטיפול.

338 מתוך 674 הנבדקים שנמצאו מתאימים קיבלו docetaxel ו-estramustine ו-336 קיבלו mitoxantrone ו-prednisone. משך ההישרדות הכללית הממוצע היה ארוך יותר בקבוצה שקיבלה docetaxel ו-estramustine בהשוואה לקבוצה שקיבלה mitoxantrone ו-prednisone (כ-17.5 חודשים לעומת 15.6 חודשים, P=0.02), וערך ה-HR המתאים לתמותה עמד על 0.80 (95%CI, 0.67-0.97).

הזמן הממוצע להתקדמות של המחלה היה 6.3 חודשים בקבוצת ה-docetaxel ו-estramustine ו-3.2 חודשים בקבוצת ה-mitoxantrone ו-prednisone (ערך P<0.001). ירידות בשיעור של 50% לפחות ברמת ה-PSA התרחשו ב-50% וב-27% מהחולים, בהתאמה  (P<0.001), ותגובה אובייקטיבית של הגידול נצפתה ב-17% וב-11% מהחולים הסובלים ממחלה הניתנת למדידה דו-מימדית, בהתאמה (P=0.30). 

neutropenic fevers מדרגה 3 או 4 (ערך P=0.01), בחילות והקאות (P<0.001), וארועים קרדיווסקולריים (P=0.001) היו שכיחים יותר בקרב חולים שקיבלו docetaxel ו-estramustine בהשוואה לחולים שקיבלו mitoxantrone ו-prednisone. ההקלה בכאבים היתה דומה בשתי הקבוצות.  

החוקרים מסיקים כי שיפור של כמעט חודשיים במשך ההישרדות הממוצע שנצפה במתן docetaxel ו-estramustine, בהשוואה למתן mitoxantrone ו-prednisone, תומך בנקיטת גישה טיפולית זו בקרב גברים הסובלים מסרטן ערמונית גרורתי שאיננו תלוי באנדרוגנים.

N Engl J Med. 351(15):1513-20.

לתקציר הידיעה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר